שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
איידספוביה
ראשי » טיפול » איידספוביה

איידספוביה

חרדת בריאות מפני איידס


גבי*, בסוף שנות העשרים לחייו, סובל מדיכאון קל אך ממושך. כשהגיע לטיפולי, בקושי קיים יחסי מין עם גברים. כאשר עשה זאת, החליף מייד את המצעים. כעת, כשיש לו חבר וכאשר במקביל הוא מחפש חבר מוצלח יותר לטעמו (חיפושים העוברים דרך המיטה), הוא נתקף חרדה עצומה שמא נדבק באיידס.

הוא ממתין שיחלפו שלושה חודשים מיום המגע החשוד האחרון, רץ אל מרפאת האיידס. הוא נבדק ונרגע לשבוע-שבועיים. במהלכם הוא אף מתנזר ממין  וחוזר חלילה. בתחילה הקפיד בצורה מופרזת על היגיינה גם עם חברו הקבוע, אך כשהפך להיות פעיל יותר מבחינה מינית, פיתח פחד אי-רציונאלי מפני איידס. זאת אף שנקט בכל פעולות-המנע המתבקשות.


דיכאון כרוני ונטילת סיכונים מיניים

במחקר שנערך באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה נמצא שגברים הומואים, שקיימו יחסי מין מזדמנים ובלתי מוגנים חצי שנה לפני המחקר נטו נוטים פי שניים יותר מאחרים ללקות בדיכאון כרוני קל. לפי מדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (DSM), דיכאון זה מכונה בשפה המקצועית דיסתימיה (Dysthymia) והוא מאופיין ע"י מצב רוח ירוד במשך רוב שעות היום במשך שנתיים לפחות. המחקר בראשותו של דר' גארי רוג'רס כלל 460 גברים הומואים פעילים מבחינה מינית שהשתתפו בתכנית בריאות. הם עברו אבחון רפואי ופסיכולוגי לאיתור דיכאון והפרעות נפשיות אחרות ומילאו שאלונים שבדקו את התנהגותם המינית.

מתוצאות המחקר עלה שמי שסבלו מדיכאון קשה (major depression) היו פחות פעילים מבחינה מינית. ממצא זה מוסבר ע"י העובדה שירידה בחשק המיני מהווה את אחד מתסמיני הדיכאון הקשה. כאשר גברים אלה נופו מהניתוח הסטטיסטי, נמצא קשר ברור בין מין לא מוגן לדיכאון קל אך ממושך (דיסתימיה). "ייתכן שההערכה העצמית הנמוכה האופיינית לדיכאון ממושך גורמת לגברים אלה שלא לדאוג מספיק לעצמם ולשמור על בריאותם", מפרש דר' רוג'רס את התוצאות ומוסיף "נראה שגברים הומואים סובלים מליקויים בריאותיים משמעותיים. בעת הצטרפותם לתכנית הבריאות, אובחנו 27% כסובלים מדיסתימיה". דר' רוג'רס מביע תקווה ששיפור בריאותם הנפשית של אותם גברים יגרום להם לשמור על מין מוגן יותר. מגמה כזו הסתמנה בתכנית החינוך לבריאות בה השתתפו.

פרשנות אפשרית אחרת של הממצאים היא שגברים הומואים הסובלים מדיכאון כרוני סובלים גם מחרדת בריאות (המונח התקין-פוליטי להיפוכונדרייה). חרדת בריאות והפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) הן מקרים פרטיים של הפרעות חרדה. במקרים רבים התוכן של המחשבות הטורדניות (אובססיות) ב-OCD כולל פחד ממחלות, שאיידס היא אחת מהן במיוחד בקרב גברים הומואים וביסקסואלים. אם נוסיף לכך את התחלואה הכפולה (comorbidity) בין דיכאון לחרדה, אין זה מפתיע שהשסובלים מדיכאון כרוני ופעילים מאוד מבחינה מינית יחששו מהידבקות באיידס, במיוחד אם הם מקיימים יחסי מין בלתי-מוגנים.

איידספוביה והומופוביה מופנמת

הפחד מאיידס בקרב גברים הומואים וביסקסואלים עשוי להיות קשור לאי-קבלה של הנטייה המינית השונה. הומופוביה היא פחד אי-רציונלי מפני הומואים והומוסקסואליות. גילויי ההומופוביה של גברים הטרוסקסואלים עלולים להגיע עד לכדי פשעי שנאה נגד גברים הומואים וביסקסואלים. הומואים וביסקסואלים גדלים מרגע היוולדם בתוך חברת הרוב ההטרוסקסואלית המאופיינת ע"י רמות שונות של הומופוביה סובלים מגילויי הומופוביה קיצוניים בעיקר מצד גברים הטרוסקסואלים שתדמיתם הגברית מאוימת. מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין רמת ההומופוביה של גברים הטרוסקסואלים לחרדה מפני איידס.

בהיעדר מסגרת התייחסות אחרת מפנימים רוב הגברים ההומואים והביסקסואלים להפנים את הנורמות האנטי-הומוסקסואליות המכוונות נגדם. במחקר על השפעת ההומופוביה והסטיגמה הקשורה לבדיקות איידס נמצא שדיכאון ונורמות חברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.  מנגד, במחקר ישראלי על האופטימיות הלא-זהירה מהטיפול התרופתי באיידס נמצא, בין היתר, שככל שהמשתתפים היו שלמים יותר עם נטייתם המינית, רמת האופטימיות שלהם מהטיפול התרופתי הייתה גבוהה יותר.

מילה מפרויד

ברור, שלמי שמרבה לקיים יחסי-מין בלתי מוגנים יש סיבה טובה לחשוש מהידבקות באיידס. מנגד, אם הוא חושש כל כך, מדוע הוא נוטה לקיים יחסי-מין בלתי-מוגנים מלכתחילה במקום לסכן את עצמו ולרוץ אחוז בהלה להיבדק בתדירות כה גבוהה? ההיגיון היה אומר שייזהר מראש וייבדק פחות. אלא שההיגיון ממלא תפקיד מרכזי ברמה המודעת והמציאותית. לעומת זאת, בעולם הדחפים הבלתי-מודע אין להיגיון יותר מדי מקום. הנטייה לחפש ריגושים וסיכונים (sensation seeking behavior) מאפיינת גברים הרבה יותר מנשים. לעיתים קרובות הריגוש המיני גובר ככל שהסיכון גדול יותר. היה זה פרויד שעמד על הקשר שבין יצר החיים ויצר המוות (וההרס העצמי) שבנו.


*מפוסט זה, כמו בכל הפוסטים האחרים באתר, הושמט כל פרט שעלול היה לגרום לזיהוי המטופל ולפגיעה בחסיונו.
שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
איידספוביה הוועד למלחמה באיידס היפוכונדריה פסיכולוג לגייז מין בלתי מוגן
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל