שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
טיפולי המרה: עמדות המטופלים
ראשי » טיפול » טיפולי המרה: עמדות המטופלים

טיפולי המרה: עמדות המטופלים

זוכרים את אמט מ"הכי גאים שיש", שבשלב מסוים הצטרף לקבוצת תמיכה של הומוסקסואלים המבקשים לשנות את האוריינטאציה המינית שלהם? זוכרים את יחסיו עם חבריו ההומוסקסואלים באותה תקופה? מה גורם לאנשים לבקש טיפול לשינוי הכיוון המיני וקבוצות של אקס-גייז? כיצד הם תופסים את הנזק והתועלת של טיפול כזה? אריאל שידלו ומיכאל שרודר, שני פסיכולוגים מניו-יורק, מתארים את מסלול השינוי הזה בספר שראה אור לאחרונה. פגשתי אותם בכנס של האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי לפני ארבע שנים, כשהציגו ממצאים ראשוניים, ופגשתי אותם פעם נוספת לפני מספר שבועות בשיקגו, בכנס נוסף, בו השיקו את ספרם החדש.

על אף הוצאת ההומוסקסואליות ממדריכי האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי והאיגוד הפסיכולוגי האמריקאיים, יש מטפלים הממשיכים לראות בחד-מיניות חולי ומספקים טיפול לשנותה. בשנות התשעים המוקדמות, האיגוד הלאומי למחקר ולטיפול בהומוסקסואליות, איגוד מקצועי הטוען שלחברות של מאות מקצועני בריאות הנפש, נוסד בכוונה למנוע הומוסקסואליות ולטפל בה. בנוסף, אקסודוס אינטרנשיונל, רשת של כמרים הומוסקסואלים לשעבר המספק ייעוץ לעמיתים, נוסד בשנת 1976. התערבויות אלו, הידועות כטיפולים מתקנים, הומוסקסואלים לשעבר, או טיפולים לשינוי האוריינטאציה המינית, יצרו מחלוקת והתנגדות בקרב ארגוני בריאות הנפש, אך עד כה לא נערך כל מחקר מקיף שהוכיח את הנזק שעלולים לגרום טיפולים המיועדים לשינוי.

החוקרים מבקשים להדגיש שהנתונים אינם מספקים מידע על שיעורי הכישלון, ההצלחה, הנזק, העזרה או העבירות האתיות בטיפולים מסוג זה. זהו מחקר גישוש שהתבסס על הדיווחים הרטרוספקטיביים של הלקוחות. הדיווחים העצמיים שלהם אינם משקפים תמיד את התנהגות המטפל או את ההשפעות הטיפוליות. החוקרים ניהלו ריאיונות מובנים בין השנים 1995-2000. המשתתפים דיווחו על קבלת טיפול מ203- מטפלים מוסמכים, חלק גדול מהם טופל אצל מספר מטפלים. צורות הטיפול כללו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, פסיכואנליזה, התניה אברסיבית (שוק חשמלי מכאיב ובלתי מזיק בנוכחות גירוי הומוסקסואלי), דינמיקה קבוצתית דתית-קלינית, היפנוזה, טיפול זוגי, טיפול תרופתי ואשפוז פסיכיאטרי.

מטרת המחקר המקורית הייתה לתעד את הנזקים שנגרמו ע"י טיפולים המכוונים לשינוי, אך עשרים ריאיונות גילו החוקרים שחלק מהמשתתפים דיווחו גם על היעזרות. המרואיינים נתבקשו להתייחס לשלוש תקופות: לפני הטיפול הראשון, מייד לאחר סיומו ולאחר סיום הטיפולים הנוספים ובעת הריאיון (חלק רואיינו זמן ניכר לאחר תום הטיפול). כדי להעריך את יציבות השינויים באוריינטאציה המינית, נערכו ריאיונות מעקב למשתתפים שראו את עצמם כמי ש"נרפאו".

על בסיס הריאיונות פיתחו החוקרים מודל התפתחותי שנועד לתאר את הנתיבים השונים דרכם עברו אנשים המנסים לשנות את האוריינטאציה המינית שלהם. התקופה הקודמת לטיפול מתארת את המניעים של המטופלים. המרכזי שבהם היה הרצון להשתייך לקהילה כתוצאה מתחושת נידוי וניכור כהומואים ולסביות. טיפול המכוון לשינוי עשוי להציע מרכיב חברתי חזק כחלק מהתהליך הטיפולי. כמה משתתפים דיווחו שהיה להם קל יותר ליצור קשרים חברתיים עם "הומוסקסואלים-לשעבר" מאשר עם הומואים ולסביות מוצהרים. קבוצה אחרת לא נחשפה לפני הטיפול לקהילות של גייז ולסביות. המוטיבציה שלה נבעה מפחד דתי מסטיגמה חברתית של הכנסייה ומאובדן חיי נצח כתוצאה מחיים בחטא. קבוצות להומואים ש"נרפאו" וטיפול לשינוי סיפקו להם פורום שתמך באמונותיהם הדתיות וסיפק להם תחושת שייכות. יש שפנו לטיפול כדי להציל את נישואיהם. קבוצה מעניינת אחרת הייתה קבוצה של סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות דתיות ואשר הטיפול הוצב בפניהם כתנאי לקבלת התואר: "אני נאלץ להיות בטיפול (ע"י אוניברסיטה דתית גדולה). אני יושב שם ומסכים עם המטפל כדי להימנע מעימות. הוא דוחף אותי להינשא לאישה. מטרתי הבסיסית היא לקבל את התואר" (כאן אנו עדים להפרה גסה של עיקרון החיסיון ע"י המטפל, שדיווח על פרטי הטיפול לשלטונות האוניברסיטה). בכרבע מהמקרים, סבלו המטופלים מחרדות ודיכאונות, שהיו קשורים להומוסקסואליות, אך לא הם, אלא מטפליהם, יזמו את השינוי.

התקופה הבאה מכונה ע"י החוקרים כ"תקופת ירח הדבש". חלק גדול מהמרואיינים דיווח על תקווה רבה בשלב הבא, תקווה המאפיינת בד"כ את השלב הראשון של כל טיפול פסיכולוגי. מה שאפיין שלב זה הוא המסגרת הקוגניטיבית שסיפקו המטפלים, שהיוותה תחליף למערכת האמונות שעמה באו המטופלים מהבית. משתתפים רבים שחוו היסטוריה של הורים מאכזבים, אי נוחות בקשר לתכונות המגדריות הסטריאוטיפיות וקשיים בחברויות עם בני מינם, חוו את המסגרת הקוגניטיבית שהוצעה ע"י המטפל כתחליף שיש בו הקלה רבה. .

לאחר "ירח הדבש" אנו מוצאים פיצול בין אלה שחוו כישלון ובין אלה שחוו הצלחה. 87% חוו כישלון. רבים מהם חשו שהטיפול גרם להם נזק, שהתבטא בדיכאון, מחשבות אובדניות ופגיעה קשה בהערכה העצמית. במקרה של התניה אברסיבית הנזק דמה לתסמונת פוסט-טראומטית, שלוותה "פלאש-באקים" לשוקים החשמליים ואשר גרמו פגיעה לטווח ארוך בתפקוד המיני. מטופלים דתיים, שאצלם נכשל הטיפול, חשו אשמה גדולה יותר מאשר לפני הטיפול. ואולם, היה כאמור מיעוט שנעזר, 4% הצליחו להפוך להטרוסקסואלים, 9% הצליחו לנהל טוב יותר את המאבק לקבלה עצמית כהומוסקסואלים ואחרים דיווחו על תועלת טיפולית אחרת, כמו תחושה מוגברת של השתייכות, תובנה והערכה עצמית גדולות יותר, שיפור במיומנויות התקשורת והקלה מעצם האפשרות לדבר על מיניותם בפעם הראשונה. כמה מאלה שלא הצליחו לשנות את האוריינטאציה המינית דיווחו על כך שהכישלון היה הוכחה שהם נזקקו לה והיא אפשרה להם לאמץ את זהותם ההומו-לסבית עם פחות אשמה..

* מתיאורי המקרים המובאים במדור זה הושמט ו/או שונה כל פרט העלול לגרום לזיהויו של המטופל. אף שמדובר בטיפולים אמיתיים, כל קשר בין הדמויות המתוארות למציאות מקרי בהחלט.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
הומופוביה מופנמת טיפולי המרה נטייה מינית פסיכולוג לגייז הומוסקסואליות ודתיות
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל