נמצמׇרְאׇה, מׇרְאׇה שעל הקיר – מי הכי שרירי בעיר?
כל הזכויות שמורות ל- https://en.wikipedia.org/wiki/Adonis (C)
אׇדוֹנִיס הוא אל התשוקה והיופי ואהובה של האלה אפרודיטה במיתולוגיה היוונית.
בעת החדשה שמו הפך שם נרדף ואב טיפוס לדמותו של צעיר יפה תואר.
לפני שנים לא מעטות נפלתי ושברתי לרסיסים את מרפק יד ימיני. שני ניתוחים שעברתי רק החמירו את המצב. נחוש בדעתי להחזיר את המרפק לתפקוד תקין, לא הסתפקתי בפיזיותרפיה בקופת חולים ופניתי לפיזיותרפיסט ומאמן כושר שהתמחה בפציעות ספורט. היה זה גבר באמצע שנות ה-30 לחייו, שרבות מבנות העיר חשקו בו והתאכזבו לגלות שהוא הומו. הוא בילה שעות רבות במכון כושר ואכן היה חטוב ושרירי. האם היה מרוצה ממראהו? תוך כדי סדרת העינויים שעברתי אצלו, לא חדל מלצבוט את צידי בטנו ורטן שעליו לרזות, שאכל יותר מדי ועוד. כפי שאתם מבינים, המראה האטרקטיבי שלו והפופולריות שזכה לה בזכותו, לא השביעו את רצונו. שהרי אם היה מרוצה ממראהו לא היה משקיע בצורה כה קיצונית בדיאטה סגפנית ובאימוני כושר מפרכים. אין פירושו של דבר שגברים שמנמנים ואף שמנים מרוצים מגופם, אלא שהם ויתרו מלכתחילה על כך ונשענים על מקורות אחרים לפיתוח הערכתם העצמית.
רבות דובר ונכתב על יחסה השלילי של חברת הרוב ההטרוסקסואלית כלפי הקהילה ועל הנזק הנפשי הנגרם לה. הרבה פחות מדובר על הפגיעה של גברים הומואים וביסקסואלים זה בזה, בין היתר ע"י הצבת סטנדרטים בלתי-אפשריים-כמעט לגבי המראה החיצוני הנחשק.
ריבועים בבטן, שרירי זרוע מנופחים וישבן מוצק הם המשולש האולטימטיבי של התמונות שתמצאו באפליקציות ההיכרויות המיועדות לגברים הומואים. לחילופין, טווינק, בעגה ההומואית, מציין מראה נערי של בחורים בשנות העשרה המאוחרות ועד שנות העשרים המוקדמות. מראה זה כולל פנים וגוף חלק, רזון, ולעיתים גם ריבועים בבטן, יקנה גם הוא יקנה נקודות זכות לתמונותיכם.
דימוי גוף: חלק מהדימוי העצמי
דימוי הגוף הוא היבט חשוב של הדימוי העצמי שלנו. עם זאת, יש לא מעט גברים הסובלים מעודף משקל ועד שְׁמֵנוּת קיצונית שוויתרו על מראה חטוב ושרירי. הם מפצים על כך בפיתוח היבטים אחרים של הדימוי העצמי הכולל שלהם ומסוגלים התפשר על המראה החיצוני. אם חושבים על זוגיות לטווח ארוך, הרי שמראה חיצוני זה הולך ומתכער בלאו הכי במשך השנים. משיכה מינית ראשונית היא אכן תנאי הכרחי ליצירת קשר זוגי, אך יצירת קשר זוגי ושימורו לאורך זמן תלויה לא פחות בקבלת העצמי והזולת. בעידן האפליקציות, הנשלט ע"י תמונות אירוטיות, הפך דימוי הגוף להיות גורם מרכזי המשפיע לרעה על בריאותם הנפשית של גברים הומואים. יעידו על כך תלונותיהם של המשתמשים המגלים שנאה גלויה כלפיה האפליקציות.
הַחְפָּצָה (Objectification)
הַחְפָּצָה משמעותה התייחסות אל אדם כאילו היה חפץ. התייחסות זו אינה רק שוללת את אנושיותו של האדם, אלא מגדירה אותו כאובייקט. עבדות, למשל, מהווה דוגמא להחפצה, משום שיש בה התייחסות אל אדם ככלי המספק את צרכיו של אדם אחר כרכוש.
תאוריית ההחפצה פותחה ע"י ברברה פרדריקסון וטומי-אן רוברטס, שתי פסיכולוגיות פמיניסטיות, והתייחסה במקורה לנשים בלבד. לפי הטענה המרכזית של התאוריה, התפיסה החברתית הרווחת מתייחסת אל גופן של בנות ונשים כאל חפץ ובכך היא פוגעת בבריאותן הנפשית. האישה, מצידה, מפנימה את התפקיד שהחברה ייעדה לה. בהחפצה מינית של נשים ע"י גברים נתפסות נשים אך ורק כאובייקטים מיניים – ולא כאדם שלם.
פמיניסטיות רבות טוענות כי המדיה ועולם הפרסום אחראים להחפצה המינית של נשים. המדיה מציגה נשים כיפות וחלשות, כפי שהגבר תופס אותן. דוגמאות נוספות לכך כוללות השתתפות נשים בסרטים פורנוגרפיים או בתחרות מלכות יופי, בהם מוצג אידיאל היופי הנשי אליו צריכה האישה לשאוף ומפעילים עליהן לחץ להיראות כפי שגברים רואים אותן.הדבר גורם להן לעשות דיאטות קיצוניות להרזיה, לעבור אימונים מפרכים במכוני כושר ואף לעבורניתוחים קוסמטיים (בעיקר להגדלת החזה).
הסטרייט הנחשק
עם השנים, גם הגוף הגברי הפך להיות יותר מוחפץ מאשר בעבר. הדבר בולט בעיקר בקרב גברים הומואים שאימצו בחום את אידיאל היופי הגברי, המאצ'ואיסטי והשרירי שאומץ בחום ע"י הומואים. רבים מהם מבלים שעות על גבי שעות במכוני כושר כדי ולשמור בקפדנות על תזונה מתאימה כדי להגיע למראה שרירי מנופח או חטוב ורזה. אלה השואפים לנפח את גופם צורכים מזונות עתירי חלבון ומשקאות חלבון הנמכרים במכוני הכושר עצמם ובחנויות טבע. רבים אף מזריקים לעצמם סטירואידים אנבוליים המוגדרים כסם ונרכשים בהסתר ממאמני כושר כדי להגביר את ניפוח השרירים. אחרים שואפים למראה חטוב ורזה ועושים דיאטות קיצוניות עד כדי התפתחות הפרעות אכילה. לפי נתוני האיגוד הלאומי האמריקני להפרעות אכילה, הומואים מהווים רק 5% מאוכלוסיית הגברים, אך 42% מהגברים הסובלים מהפרעות אכילה הם הומואים מוצהרים.תהליך זה דומה מאוד לתהליך ההחפצה של נשים הטרוסקסואליות.
החפצה מינית בקרב גברים הומואים
כמו במקרה של נשים, גם גברים הומואים מחפיצים את עצמם ואת עמיתיהם. הדבר בא לידי ביטוי קיצוני במיוחד בתמונות המפורסמות באפליקציות ההיכרויות. תהליך זה מגביל את ניסיונות ההיכרויות למין מזדמן ומרחיק אותם מקשר זוגי שלכאורה רובם מעוניינים בו כל כך. יש הרואים בתהליך זה ביטוי להומופוביה מופנמת המבטא דחייה של הנטייה המינית. דחייה זו מתבטאת, בין היתר, ברצון להיראות כמו גברים הטרוסקסואלים מאצ'ואיסטיים. נלווים לכך רתיעה מופגנת ובוטה של גברים "נשיים" ושמנים. הדינמיקה באפליקציות ההיכרויות מחפיצה גברים הן בעיני עצמם והן בעיני עמיתיהם. המדיום מעודד מין מזדמן ומיידי על סמך התרשמות חד-ממדית מהמראה החיצוני בלבד. זאת בניגוד להיכרויות המתרחשות בסביבות טבעיות, בדרך אגבית, כמו בקבוצות חברתיות המתכנסות מדי שבוע ומאפשרות התרשמות רב-ממדית וממושכת של הומואים כבני-אדם.
הקלות הבלתי-נסבלת של האפליקציות
בשנת 2018 פורסם בכתב העת European Journal of Social Psycholog מאמר על הַחְפָּצָת העצמי והזולת בגריינדר. המאמר מדווח על שלושה מחקרים שנערכו בקרב גברים הומואים המשתמשים באפליקציה זו. המחקר הראשון הצביע על רמת החפצה גבוהה יותר משמעותית מזו של מי שאינם משתמשים בה. המחקר השני כלל ניתוח תוכן של 1,400 פרופילים בגריינדר. מניתוח זה עלה שתמונות פרופיל בעלות תוכן הכולל הַחְפָּצָה העידו על חיפוש אחר מין מזדמן. המחקר השלישי היה סקר שנערך בקרב משתמשי גריינדר. הוא הצביע על כך שתהליכי ההַחְפָּצָה והתמונות המיניות הבוטות שבפרופילים היו קשורות להתנהגויות רלוונטיות להחפצה מקוונת (online), התמכרות לשימוש באפליקציה ובירור סטטוס האיידס של המתכתבים.
פרופילים שהתמקדו בתיאורי גוף היו קשורים להסתרת הנטייה המינית יותר מאשר להחפצה.
מכך מסיקים החוקרים שהשימוש בגריינדר וההצגה המקוונת קשורות לתהליכי החפצה.
במילים אחרות, מי שנשאר בארון מסתיר את אישיותו ומציג את גופו כחפץ.
סרטים פורנוגרפיים
מחקר אחר, שנערך בקרב 2,733 גברים הומואים מאוסטרליה ומניו-זילנד, פורסם אף הוא בשנת 2018. כמעט כל המשתתפים (98.2%) דיווחו בו על צפייה בת 5.33 שעות בממוצע בחודש בסרטים פורנוגרפיים. צפייה מוגברת בסרטים אלה הייתה קשורה לרמות גבוהות יותר של אי שביעות רצון מרמת השריריות, מאחוזי שומן הגוף שלהם ומגובהם. הצפייה המוגברת אף הייתה קשורה להפרעות אכילה, מחשבות על שימוש בסטירואידים אנבוליים ולאיכות חיים נמוכה. הסובלים מכך העדיפו סרטי פורנו בהם השחקנים היו מקצוענים והמראה שלהם תאם את הסטיריאוטיפים של אידיאל היופי הגברי. על פני סרטים בהם הופיעו שחקנים חובבים בעלי מראה טבעי של גברים ממוצעים מן השורה.
האם הגוף האטרקטיבי מביא עימו שביעות רצון?
מחקר שפורסם בשנת 2020 בכתב העת היוקרתי Psychology of Men and Masculinity עסק בהַחְפָּצָה ובהערכה עצמית של גברים הומואים. במחקר נבדקו הקשרים בין השימוש באפליקציות להחפצה מקוונת. זאת באמצעות ניתוח נתיבי ההחפצה בקרב 230 גברים הומואים. התוצאות מעידות על קשרים חיוביים בין מספר האפליקציות בהן נעשה שימוש לרמות ההחפצה, הפנמת הנורמות החברתיות לגבי משיכה מינית ושמירה קפדנית על מראה הגוף. לעומת זאת, הקשרים בין מספר האפליקציות לרמות שביעות הרצון מהגוף וההערכה העצמית היו שליליים. במילים אחרות, דווקא אלה שהשקיעו רבות במראה גופם היו מרוצים פחות מעצמם ומגופם. לעומתם, הדימוי העצמי הכולל של מי שהשקיעו בתחומים שיש בהם תרומה לטווח ארוך (למשל, לימודים ופיתוח קריירה) היה גבוה יותר.
הפרעת גוף דיסמורפית שרירנית
ממחקרים קודמים בנושא עולה כי המכורים לאפליקציות אלו מאופיינים ע"י עיסוק בפיתוח גוף, נטייה מוגברת להטרדה מינית והחפצה. כמו כן, הם מאופיינים ע"י נטייה מוקדמת ללקות בהפרעת גוף דיסמורפית. הפרעה זו היא צורה קיצונית של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) שבה האדם משוכנע שהוא מחפש ומוצא בעצמו ליקויים שקיימים בצורה קלה מאוד או שאינם קיימים כלל. להפרעה נלווים דיכאון, הסתגרות מחמת בושה להיראות בפומבי ובמקרים קיצוניים אובדנות. מחקרים מצביעים על כך שרוב הלוקים בהפרעה אטרקטיביים מעל הממוצע. צורה מיוחדת של הפרעת גוף דיסמורפית האופיינית לגברים היא הפרעה דיסמורפית שרירנית (Muscle Dysmorphic Disorder). הפרעה זו המאופיינת ע"י עיסוק-יתר במחשבות טורדניות על כך שאינם שרירייים או רזים מספיק. קידוש אידיאל היופי הגברי ההטרוסקסואלי ע"י הומואים עלול לגרום להם לבלות שעות על גבי שעות במכוני כושר, נטילת סטירואידים אנבוליים, דיאטות קיצוניות להרזיה או צריכת חלבונים מופרזת.
עידן אפליקציות ההיכרויות
במחקר נוסף שפורסם בשנת 2020 בכתב העת Pshcyology of Men and Masculinity נמצאו קשרים הדוקים בין מספר האפליקציות בהן נעשה שימוש לרמות ההחפצה, ההפנמה של הנורמות החברתיות-תרבותיות באשר למראה גברי-שרירי והשקעה באימוני כושר ובתזונה. לעומת זאת, הקשר בין מספר האפליקציות לדימוי הגוף היה שלילי והוסבר ע"י הפנמת הנורמות החברתיות, ההשקעה הקיצונית באימוני כושר ובתזונה התורמים למראה שרירי או רזה. דווקא השקעה גדולה זו והשגת המראה הנחשק היו גררו הערכה עצמית הנמוכה.
השפעה שלילית על מציאת זוגיות
ממצא זה תואם את ניסיוני בטיפול בגברים הומואים המשקיעים משאבים עצומים באימוני כושר ובתזונה. גם כשמראה הרצוי מושג, הם אינם מרוצים ממנו. מניסיוני המקצועי, אני יכול להעיד שמאחורי כל ריבוע בבטן ושרירים מפותחים מסתתר דימוי גוף נמוך. תופעה זו מזכירה את אי שביעות הרצון של מנותחות ומנותחים פלסטיים סדרתיים שאינם מרוצים מתוצאות הניתוחים או מוצאים בעצמם פגמים חדשים.
הצגת תמונות המדגישות את שריריהם וחיטוביהם באפליקציות ההיכרויות מעידה על השקעה נרקיסיסטית בעצמם במקום בזולת. נטייה זו פוגעת כמובן בסיכוי למצוא זוגיות.
לעיתים קרובות נשאלתי ע"י נשים מטופלות ולא מטופלות האם אני מכיר נשים שמרוצות מהמראה שלהן. התשובה, כצפוי, שלילית. דמיון זה בין הפרעות אכילה של נשים הטרוסקסואליות לאלו של גברים הומואים נמצא בשורה ארוכה של מחקרים.
בין OCD ל-BDD
המראה החיצוני של הסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית בכלל, ושל הומואים בפרט, בורכו במראה חיצוני הרבה יותר טוב מה"ממוצע". דווקא המחמאות שהם מקבלים הופכים אותם פרפקציוניסטים בקשר למראה החיצוני וגורמים להם לחפש ולמצוא בו ליקויים. ואכן, יותר ויותר הפרעות נפשיות נמצאו קשורות לפרפקציוניזם.
מניסיוני, כבר בפגישה הראשונה יתגלה שמי שסובלים מדימוי גוף נמוך אינם מרוצים גם מהיבטים אחרים בחייהם. כמו בכל הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), שהפרעת גוף דיסמורפית (BDD) או דימוי גוף נמוך, נוח יותר למטופל למקד את בעייתו המוצהרת בהיבט אחד מצומצם. כך, גם למנותחים פלסטיים סדרתיים קל יותר לפנות לפלסטיקאי מאשר לפסיכולוג, בין היתר בגלל הפופולאריות של ניתוחים אלה בימינו.
בין מחשבות טורדניות למחשבות שווא
גם במחשבות הטורדניות המוזרות ביותר המטופל מודע לכך שמדובר בהפרעה ולכן יפנה לטיפול. למשל, אחד ממטופליי נהג להוציא את הסוללה מהטלפון הנייד שלו מחשש שערבים מקשיבים לנו. הרעיון כמובן מוזר ומדאיג. ואולם, כאשר ביקשתי ממנו לומר לי באחוזים באיזו מידה הוא משוכנע בכך, ציין 2-3%. כלומר, מודעותו העצמית גבוהה ולכן סיכויי ההצלחה של הטיפול בו גבוהים יחסית. אילו היה משוכנע ב-100% בנכונות הרעיון, היה הרעיון מוגדר כמחשבת שווא (delusion). מחשבות אלו אינן ניתנות לשינוי ע"י שכנוע הגיוני והן מאפיינות מצב פסיכוטי המאופיין ע"י ניתוק מהמציאות.
בטיפול: ההשלמה היא השינוי
לא כל "חתיך" בעל דימוי גוף נמוך המשוכנע שהוא נראה רע נמצא במצב פסיכוטי. ואולם, מתקפה חזיתית על מנגנון הגנה המעוות את המציאות אך מקל על המטופל להפוך את מצבו לממוקד ונסבל. לכן, אנו מקפידים לא לפגוע במנגנונים אלה.
ציינו כבר את המקום הנכבד שתופס דימוי הגוף בדימוי העצמי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בגברים הומואים. כשמגיע אלינו מטופל שאינו מוצא זוגית, למרות השקעתו העצומה בגופו, מומלץ מאוד לא להתייחס ישירות למראהו, ובעיקר לא להחמיא לו על כך. הדבר האחרון שהם זקוקים לו הוא מחמאות שכבר שמע מהסביבה ואלו לא ישכנעו אותו. הוא יראה במטפל עוד אדם שאינו תופס נכון את מצבו.
התייחסות לעוינות באפליקציות
- מומלץ להתייחס להשפעה השלילית שיש לדחיות הרבות, ולעיתים קרובות הבוטות, המתרחשות באפליקציות. "הפוסל במומו פוסל" צריך להיות הַמוֹטוֹ המנחה. כלומר, הבהרה שמי שחסם, סינן או דיבר אליו בצורה בוטה מבטאת את תסכולו שלו. לכן, אל לו, למטופל, להתייחס לכך אישית.
- דגש נוסף צריך להיות מושם על כושר הספיגה של המטופל לגבי התבטאויות אלה.
- מומלץ לעודד את המטופל לחפש זוגיות, ואפילו מין מזדמן, בסביבות טבעיות. אלה יכולים להיות אזורים בעיר שבהם מרוכזים הומואים (למשל, שדרות רוטשילד בת"א). לחילופין, קבוצות הפועלות באגודה ובתאים הגאים הפועלים במוסדות להשכלה גבוהה המאפשרות היכרות לאורך זמן. גם טיולים הנערכים במסגרת חברויות בפורומים שונים ברשת יכולים למלא תפקיד זה.זאת במקום ההשפעה ההרסנית שיש לאינטראקציה בין התמונות והשאלות החוזרות על עצמן באפליקציות.
פסיכותרפיה חיובית
בפוסט אחר ציינתי את החשיבות המיוחדת שיש לטיפול ברוח הפסיכולוגיה החיובית המדגישה את החלק הבריא באישיויותו של האדם ואת השימוש בחוזקותיו של המטופל במקום לנסות לתקן את "חולשותיו". הדבר נכון במיוחד לגבי הומואים "נשיים". מומלץ לְמׇנֵף "נשיות" זו לעיסוק במקצוע שרוב העוסקים בו הם נשים. למשל, הוראה בכיתות יסוד, גננות ילדים וכו'. התמקדות בהיבטים החיוביים של הדימוי העצמי הם אחד הַמַפְתְחוֹת להעלאת דימויו העצמי הכולל. כך למשל בטיפול במי שמרוצה מתפקודו האינטלקטואלי בלימודים ובקריירה ניתן לרתום את כושר ההתמדה שלו בתחומים אלה למציאת זוגיות ובשמירה עליה.
פסיכותרפיה המרוכזת באדם
פסיכותרפיה המרוכזת באדם/לקוח (Person/Client-Centered Therapy) מציינת גישה טיפולית שפותחה ע"י הפסיכולוג האמריקני קארל רוג'רס בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הגישה שייכת לפסיכותרפיה ההומניסטית המתמקדת בחלק הבריא של האדם ואשר ממנה צמחה הפסיכולוגיה החיובית.
השימוש במילים "אדם" או "לקוח" בשם הגישה ראוי להתייחסות מיוחדת. מילים אלה מבדילות את המטופל מאדם "חולה" (patient) המקובל במֹודֶל הרפואי. הן מדגישות את הרעיון שהמטופל בפסיכותרפיה יודע בתוכי תוכו מה טוב עבורו. על המטפל, בניגוד לרופא, ליצור את התנאים שיאפשרו למטופל להשתמש באינטואיציה שלו. מקור ההפרעות הנפשיות, לפי גישה זו, הוא הצורך לְרׇצוֹת (pleasing) את הזולת. צורך זה עומד לעיתים קרובות בניגוד לאינטואיציה הטבעית שלו לגבי מה שטוב ומתאים עבורו. הדבר נכון במיוחד לגבי הומואים וביסקסואלים שגדלו בחברת הרוב ההטרוסקסואלית והפנימו את עמדותיה ההומופוביות במקום לממש את נטייתם המינית השונה.
שיקול הדעת של רוב המטופלים תקין לחלוטין. לעיתים קרובות, כשהם מבקשים ממני עצות מעשיות. במקרים כאלה אני נוהג לשאול: "מה היית ממליץ לחבר קרוב שלך הסובל מהתלבטות כזו?". התשובה לרוב זהה למה שאני הייתי ממליץ למטופל. בכך נוכח המטופל לדעת שהוא יודע מה טוב גם עבורו.
תפקידו של המטפל
רוג'רס מצביע על שלושה תנאים שחייבים להתקיים בטיפול ויצירתם היא כן באחריותו של המטופל:
- כֵּנוּת – המפגש הטיפולי אמור להיות מפגש בין אדם לאדם ולא בין "חולה" ל"מומחה". לשם כך, עליו לנסות להשאיר מאחור את הידע התאורטי שלו;
- אמפתיה – ניסיון להיכנס לנעליו של המטופל ולהעמיד את עצמו במקומו כדי להבין את רגשותיו. זהו אתגר מיוחד כשמדובר במטפל הטרוסקסואל;
- יחס חיובי בלתי-מותנה – גישה נטולת שיפוטיות שתאפשר חוויה מתקנת של האהבה על תנאי שקיבל מהוריו. במקרה שלנו התנאי עלול להתבטא בהתניית האהבה בהטרוסקסואלית של הבן.
תנאי זה הוא, אולי, החשוב ביותר כחוויה מתקנת של התנאים ההומופוביים שספג מחברת הרוב ההטרוסקסואלית.
מחקרים שונים העידו על כך שכאשר תנאים אלה מתקיימים בטיפול המטופל מקבל את עצמו ואת האחר.
רבים המטופלים והמטפלים הרואים שינוי כמטרה טיפולית. אלא שדווקא ההשלמה היא-היא השינוי במקרים רבים. אין שינוי גדול יותר מהפיכת אדם שאינו מקבל את עצמו לאדם המקבל את עצמו.