שאלות שכיחות

הומופוביה היא פחד אי-רציונאלי מהומוסקסואליות ומהומוסקסואלים ורתיעה קיצונית משהייה במחיצת הומוסקסואלים. הומופוביה מתבטאת בדעות קדומות שליליות כלפי הומוסקסואלים ולצערנו, לעיתים קרובות יש לה ביטויים חוקתיים פורמאליים וביטויים מעשיים בלתי-פורמאליים כגון

לפי פרויד, בכולנו קיים פוטנציאל להימשך הן לנשים והן לגברים. אצל רוב האוכלוסייה המשיכה לבני או בנות המין השני היא המשיכה המורגשת והמודעת ואילו המשיכה לבני אותו מין מודחקת ואינה

לפני שנתייחס לזוגיות הומוסקסואלית, כדאי שנהייה מודעים לשיעור הגירושין הנמצא בעלייה מתמדת בחברה הסטרייטית (נכון לכתיבת שורות אלה, יותר משליש מהזוגות הנשואים בישראל מתגרשים) וזאת בנוסף לזוגות הטרוסקסואלים רבים שחיים

בין אם ילדכם שלם עם נטייתו ובין אם לאו, חשוב שתבינו שהוא לא בחר בה והיא אינה ניתנת לשינוי. הבשורה לא משמחת אף הורה, וגם לא את הילד עצמו. לא

במחקרים רבים על הערכת תוצאות טיפול נמצא הדמיון בין המטפל למטופל כמנבא העיקרי להצלחת הטיפול. למעשה, מדובר במקרה פרטי של שאלה כללית יותר והיא: האם המטפל צריך להיות בעל רקע

בשיקולי ה"כדאיות" של היציאה מהארון יש להבחין היטב בין שיקולים פוליטיים ושיקולים פסיכולוגיים . אין עוררין על כך שככל שמספר ההומוסקסואלים שייצאו מהארון יהיה גדול יותר, המעמד החברתי והפוליטי של