שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
ראשי » טיפול » הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

הגישה ההומניסטית לטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים

"פחדתי שיראו אותי"

"ניסיתי להתגבר על הקושי העצום להיכנס לפגישה של התא הגאה באוניברסיטה", אמר לי אחד ממטופליי, הומו בארון, לאחר שעודדתי אותו לנקוט בצעד זה כדי להכיר הומואים כבני-אדם. במקרה זה, מסגרת ההתייחסות הייתה סטודנטים הומואים ולא הומואים המציגים את עצמם בצורה מינית מאוד באפליקציות ההיכרות השונות. "מה היה הקושי?", שאלתי, "פחדתי שמישהו יראה אותי נכנס ויידע שאני הומו", ענה. היציאה מהארון, כתנאי הכרחי אפילו רק לצורך קיום יחסי מין (שלא לדבר על זוגיות) עם גבר אחר חוזרת ומופיעה בניסיוני הקליני.

גאווה ונטייה מינית

רוב הספרות המקצועית העוסקת בטיפול פסיכולוגי בקהילת הלהט"ב רואה ביציאה מהארון שלב הכרחי בגיבוש הזהות המינית ובהשלמה עם הנטייה המינית. כך למשל בשלב החמישי מתוך ששת השלבים במודל גיבוש הזהות המינית ההומוסקסואלית של ויויאן קאס, "גאווה בזהות" מאופיין האדם על ידי התקרבות גדלה והולכת לקהילת הלהט"ב ומוצא פחות עניין בחברה ההטרוסקסואלית. כשאני מדבר עם הומו בארון על מה שמונע ממנו יחסי מין עם גבר, התשובה קשורה לרוב לכך שלא יצא מהארון. נראה לו כמעט ברור מאליו שתחילה עליו לצאת מהארון בפני החברה ההטרוסקסואלית. רבים ממטופלים אלה מבטאים חשש שמא אנשים שהם מכירים יראו אותם בסביבה חד-מינית ויגלו שהם הומואים. בניתוח מעמיק יותר מתברר הצורך של אותו הומו בארון בקבלת אישור מהסביבה. השאלה "מה יגידו?" ממלאת למעשה תפקיד מרכזי מאוד במעשיהם של אנשים רבים הסובלים מהצורך שלהם לְרׇצוֹת את הסביבה ובכך לעכב את עצמם.

יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה

בחוגים הטיפוליים שוררת מחלוקת אתית עד כמה לתמוך (ואולי אף לעודד) מטופל להישאר בארון. המאבק של מטפלים הומוסקסואלים להסרת ההומוסקסואליות ממדריך אבחון ההפרעות הנפשיות לא היה רק מאבק מקצועי אלא טמן בחובו ממד פוליטי לגיטימי של קבוצת לחץ. תוך כדי מאבק זה, דומה שטובת הכלל (קהילת הלהט"ב) גברה על טובת המטופל, שעשוי להיות אדם פרטי, מופנם ואינדיבידואליסט שאינו מרגיש שכדי לקיים יחסי מין, ואף זוגיות, עם גבר אחר, עליו "להתגייס לשורות" של מחנה פוליטי כזה או אחר. האם אכן חייבים לרוץ לספר לחבר'ה לא רק אחרי יחסי מין אלא לצאת מהארון בפניהם לפני "הפעם הראשונה"? מסתבר שמטפלים רבים נקרעים בין הצורך לספק טיפול התומך בנטייה המינית של המטופל לכיבוד ערכים משמעותיים שלו. ערכים אלה יכולים להיות אמונה דתית או ערך הפרטיות.

בזכות האינדיבידואליות: טיפול הממוקד באדם

אחת הדרכים המוצעות למטפלים לבחור בין עידוד המטופל ליציאה מהארון ובין תמיכה בהישארותו בו היא פסיכותרפיה ממוקדת באדם, גישה טיפולית הומניסטית שפיתח קארל רוג'רס, לפיה האדם שואף להגשמה עצמית, המוגבלת ע"י הצורך לקבל הערכה חיובית מהסביבה ("מה יגידו?" זוכרים?). לכן על המטפל להחזיר את האדם לעצמו, ללמד אותו להכיר את רגשותיו, רצונותיו ושאיפותיו ולקבלם כלגיטימיים וחיוביים. ביישום הגישה לטיפול בהומואים מוצע לתמוך בנטייה המינית של המטופל בלי לאמץ "זהות גאה". עמדה זו שנויה במחלוקת, בעיקר בקרב מטפלים שהם עצמם הומואים.

במסמך על התגובות הטיפוליות ההולמות להתייחסות לנטייה מינית, שחובר על ידי ועדה מיוחדת של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני מוצגת עמדה לפיה קבלת המשיכה לבני אותו מין והנטייה המינית אינה מחייבת פיתוח זהות להט"בית.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
יציאה מהארון דיכאון ויציאה מהארון פסיכותרפיה הומאניסטית פסיכולוג לגייז ת"א
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: מתי ובפני מי?

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?

למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל