שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
ראשי » טיפול » זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית

זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית

בין נטייה לזהות מינית  /מגדרית

זהות מינית וזהות מגדרית – הבלבול במושגים

כשמדברים על הומוסקסואליות במילים עבריות, קיימת לעיתים קרובות נטייה להתבלבל בין שני מושגים: נטייה מינית (sexual orientation) וזהות מגדרית או, במינוח הקודם, "זהות מגדרית" (gender identity). יש גם אנשים שחוששים להזכיר במפורש את המילה "הומוסקסואליות" ומשתמשים בצורה שגויה במונח "זהות מינית" בהתייחס לתופעה.
אז בואו ננסה לעשות קצת סדר במושגים, ואולי גם להבין ממה נובע הבלבול ביניהם.

נטייה מינית

כשמדובר בהטרוסקסואלים נטייה מינית (sexual orientation) מציינת את משיכתו של האדם לבני המין האחר (גברים לנשים ולהפך) וכשמדובר בהומוסקסואלים ולסביות, הנטייה המינית מציינת את המשיכה לבני או בנות אותו מין (גברים לגברים ונשים לנשים). באופן מקורי, הכוונה הייתה למשיכה גופנית, אך לפי הקווים המנחים להתייחסות טיפולית הולמת לנטייה מינית שניסח האיגוד הפסיכולוגי האמריקני (APA), משיכה זו כוללת גם מרכיב רגשי.

תורשה ו/או סביבה?

נושא שזכה וזוכה להתייחסות נכבדה היא האם המשיכה לבני אותו מין (הנטייה המינית) היא מולדת או נרכשת. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה במחלוקת זו. הגרסה המקובלת על רוב אנשי המקצוע בתחומי בריאות הנפש היא שמדובר בפעילות גומלין בין נטייה ביולוגית מוקדמת (pre-disposition) לתנאים סביבתיים. מאמצים רבים מושקעים בחקר המקורות הגנטיים כדי להציגם כסיבות בלעדיות. חלק גדול מהחוקרים בתחום הם הומואים בעצמם, שיש להם עניין מיוחד להוכיח שהתופעה ביולוגית ולכן אינה ניתנת לשינוי. ואולם, גם אם המקור סביבתי, הרי הוא מוקדם כל כך שאינו ניתן לשינוי. כל ניסיון לעשות זאת לא רק נידון לכישלון, אלא טומן בחובו נזק נפשי רב. בין אם הסיבה ביולוגית ובין אם היא פסיכולוגית, כל האיגודים המקצועיים, לרבות הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, חיברו נייר עמדה המתנגד נחרצות לניסיון לשנות את הנטייה המינית. לעומת זאת, זהות מינית (sexual identity) כוללת את התכונות הביולוגיות השונות המגדירות את מינו הביולוגי של האדם (כגון איברי המין והרכב הכרומוזומים).

זהות מגדרית: התייחסות האדם אל מינו הביולוגי

מושג נוסף, מרכזי לענייננו, הוא ה"זהות המגדרית" (gender identity) המתייחסת לתחושתו של האדם באשר למינו הביולוגי. בדרך-כלל מתפתחת הזהות המגדרית בגיל שנתיים-שלוש והיא תואמת לזהות המינית. כלומר, רוב הבנים בגיל הזה יקבלו את זהותם המינית כבנים ורוב הבנות את זהותן המינית כבנות. לפעמים קיימת תחושה אצל ילדים מסוימים, החל משלב מוקדם מאוד בהתפתחות, שהם בני המין האחר ("גבר בגוף של אישה" או "אישה בגוף של גבר") ואם התופעה עקבית ויציבה, רבים מהם ישקלו ניתוח לשינוי מין.זהות מינית

התייחסות האדם לנטייתו המינית (sexual orientation identity)

מושג נוסף, המשלב בתוכו את "הנטייה המינית" (sexual orientation) הוא "זהות הנטייה המינית" (sexual orientation identity), מגדיר את התייחסותו של ההומוסקסואל לנטייתו המינית. התייחסות זו יכולה להיות חיובית או שלילית. הואיל ואנו חיים בחברה הטרוסקסואלית, שחלקים רבים בה מרגישים ומגלים הומופוביה (פחד מפני הומוסקסואליות המתבטא בדעות קדומות שליליות כלפיהם), לחלק גדול מההומוסקסואלים קשה מאוד לפתח זהות חיובית כלפי נטייתם המינית השונה, במיוחד בתחילת דרכם, כאשר אינם מכירים הומוסקסואלים אחרים.

הומופוביה כגורם בבלבול בין המושגים

בין הנטייה המינית, ההומופוביה, הזהות המגדרית וזהות הנטייה המינית קיימים יחסי גומלין, אשר תורמים לבלבול בין המושגים. הדוגמא המובהקת לכך היא הדעות הקדומות השליליות שקיימות במגזרים רחבים בחברה נגד הומואים. הדבר מתבטא בלעג על על ביטויי נשיות של גברים הומואים וקצת פחות מכך על גבריות של לסביות. זו, למעשה, הצומת שסביבה סובבים כל המושגים שתיארנו. הואיל והומואים גדלים בחברה ההטרוסקסואלית, הם מפנימים חלק גדול מהעמדות השליליות כלפיהם והדבר מקשה עליהם לאמץ את נטייתם המינית. הדבר קשה במיוחד בגיל ההתבגרות, כאשר רמת ההומופוביה של המתבגרים בשיאה, כדי להגן על הזהות המגדרית שלהם (של הבנים כ"גבריים" ושל הבנות כ"נשיות") ולכן יש חשיבות עליונה לפעילותו של ארגון הנוער הגאה, המהווה קבוצת השתייכות חלופית. כאשר האדם מגיע מרקע שמרני, ובעיקר דתי במיוחד, שבו רמת ההומופוביה גבוהה במיוחד, גם המאבק שלו בהומופוביה המופנמת או העצמית שלו, יהיה קשה ומסובך הרבה יותר (במקרה של אדם דתי, אקט החדירה של גבר לגבר מוגדר כחטא שדינו סקילה!).

מין ביולוגי ומין פסיכולוגי

יש שיבחרו להשתמש ביציאה מהארון בפני המשפחה הקרובה כאמצעי לקבלת ברכת הדרך או אישור של ההורים לנטייתם המינית השונה, יש שיסתירו אותה מהוריהם, יש כאלה שיהפכו את המלחמה בהומופוביה לדרך חיים ורבים אחרים יקבלו את נטייתם המינית. נטייה מינית מציינת את משיכת האדם לבני מינו או למין האחר. זהות מינית מציינת את מינו הביולוגי של האדם. זהות מגדרית מציינת את קבלת או דחיית האדם את המין אליו נולד. נון-קונפורמיות מגדרית (gender non-conformity) מציינת היפוך בתפקידי המגדר המסורתיים ובעיקר ביטויי נשיות אצל גברים הומואים מאיימת בעיקר על גברים הטרוסקסואלים. הדבר גורם ביטויי הומופוביה קיצוניים העלולים להגיע לכדי פשעי שנאה, כולל רצח.

ההשלכות הטיפולית

הטיפול הפסיכולוגי בהומואים אמור לסייע להם לקבל את נטייתם המינית, תוך כדי התגייסות למלחמה בסטריאוטיפים השליליים של החברה ההטרוסקסואלית. הם גדלו בה והפנימו את עמדותיה השליליות כלפי הומוסקסואלית הפנימו. לעיתים קרובות טיפול כזה יערב התייחסות ליציאה מהארון, בין אם בליווי המטופל ותמיכה בניסיונו לעשות כן, ובין אם בהבנת קשייו וכיבוד רצונו להישאר בארון. בפני הומואים, כמו בפני הטרוסקסואלים, פתוחות  דרכים רבות למימוש עצמי. לעיתים קרובות הטיפול יעזור למטופל למצוא את סגנון החיים המתאים לאישיותו בכללותה.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
זהות מינית מגדר נטייה מינית תפקידי מגדר פסיכולוג לגייז ת"א
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מצידה האחר של המדרכה: לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית

ביסקסואליות: ברכה או קללה?

האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)

האישה שאיתו

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל