טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
יציאה מהארון: המדריך המעשי
ראשי » יציאה מהארון » יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: עשרת הדיברות לחשיפה זהירה של הנטייה החד-מינית

הצורך בקבלת אהבה ללא תנאי מההורים הוא צורך בסיסי וטבעי ביותר העומד במבחן לא פשוט כאשר בני נוער ובוגרים צעירים שוקלים יציאה מהארון בפני בני המשפחה האחרים, ובעיקר בפני הוריהם, ומצפים מהם לתמיכה רגשית. צורך עז וכה אנושי זה גורם לנו לשכוח לעיתים את העובדה שגם ההורים, אולי לא פחות מבניהם, זקוקים לתמיכה דומה בעיכול הבשורה הלא קלה והלא פשוטה אודות נטייתם המינית השונה של צאצאיהם. זִכרוּ שיציאה מהארון היא צעד בלתי-הפיך. עם כל הקושי שבהסתרת האני האמיתי שלכם, כדאי לשקול אותו אל מול הסיכונים האפשריים שביציאה בלתי-מבוקרת ובלתי-מתוזמנת של יציאה מהארון מתוך הדחף לפרוק את המצוקה המצטברת והצורך בקבלה ללא תנאי של ההורים אתכם כמות שאתם על נטייתכם המינית השונה.


בר-מצווה

בועז* נולד למשפחה מסורתית ממוצא מזרחי, מלוכדת, חמה ובעיקר תומכת והיה בן 13, כשסיפר להוריו המסורים על משיכתו לבני מינו, מצפה שימשיכו לשמש לו "גב". קשה להחליט ההלם של מי היה גדול יותר – של הילד בועז מתגובת הוריו, שהפנו אותו לטיפול המרה והרחיקו אותו מאחיו הצעירים ממנו פן ישפיע עליהם לרעה, או של הוריו שהוכו בתדהמה ובאכזבה קשה מכך שהנער לא יהפוך לגבר ההטרוסקסואל, לוֹ ציפו בדיוק בהיכנסו לעול מצוות, כזה שיינשא לאישה ויביא להם נכדים לרוב.


הנה אפוא "עשרת הדיברות" שצברתי במהלך טיפול רב-שנים בגברים הומואים וביסקסואליים, שכלל ליווי ביציאה מהארון והכרות מעמיקה עם הספרות הקלינית והמחקרית בנושא.

פרופ' ריץ' סאווין-ויליאמס: היציאה מהארון כתהליך משא ומתן משפחתי

א. נסה לזהות בתוך עצמך את הסיבה בגללה אתה מעוניין לצאת מהארון בפני משפחתך – האם אתה מבקש את ברכת הדרך מהוריך לפני מגעיך הראשונים עם גברים או שמא יש לך כבר בן-זוג שאתה מסתיר את חייך המשותפים עמו? חשוב על בחור הטרוסקסואלי שאין לו חברה. האם גם הוא ישתף את הוריו במגעיו המיניים או יזמין את חברתו הקבועה, כשימצא אחת כזו, לארוחה משפחתית?

ב. דַּרֵג את רמת ההומופוביה של בני משפחתך ואת מידת הקרבה שלך לכל אחד מהם – מי האדם הקרוב ביותר אליך מבחינה רגשית? מי מרבה במיוחד בהתבטאויות נגד הומואים המופיעים באמצעי התקשורת? רוב המחקרים מצביעים על כך שרוב הבחורים ההומואים מרגישים קרובים יותר אל אימותיהם ואחיותיהם מאשר אל אבותיהם ואחיהם? רוב המחקרים מצביעים גם על כך שגברים הטרוסקסואלים (ובכללם אבות לבנים הומואים) הומופובים יותר מנשים הטרוסקסואליות (ובכללן אימהות לבנים הומואים). נסה ללכת מהקל אל הכבד, מהקרוב אל הרחוק, מהאחיות אל האחים ומאמך אל אביך. אל תנצל אירוע משפחתי כלשהו כדי לצאת בהצהרות שאין מהן דרך חזרה.


"זְבֶּנְג וגמרנו" הרבה יותר מדי מאוחר ומלא כרימון בחרטה ורגשות אשמה, פנה אליי יעקב בן ה-30, גם הוא בן למשפחה מסורתית ממוצא מזרחי, לאחר שניצל – לכאורה ביעילות – את ליל הסדר, בו התכנסה כל משפחתו המורחבת והמלוכדת , הורים, אחים ואחיות, אחיינים ואחייניות – ואולי, הנורא מכול, סבים וסבתות – ליציאה מהארון בבת אחת בפני כולם. התדהמה הרב-דורית פינתה את מקומה, מכורח הנסיבות, לליווי אחת הסבתות ליחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי הקרוב לבית, לאחר שזו לקתה מייד בהתקף לב למשמע הבשורה.


ג. התחשב בצרכי האדם העומד מולך – נכון, את הוא זה המבקש תמיכה מהוריך באופן טבעי, נורמלי ולגיטימי, אך גם הוריך יהיו זקוקים לתמיכה בעיכול הבשורה. קח בחשבון גורמים המקשים על עיכול הבשורה באופן מיוחד, כגון: דתיות, חרדה כרונית של ההורים, דיכאון של אחד מהם, קושי כללי להסתגל לשינויים, שמרנות ודבקות במוכר.

ד. שְׁקוֹל בקור-רוח את מצבך הכלכלי – נכון, מאוד לא רגשי לחשוב על יחסים בין הורים לבנים במונחים כלכליים אך יש מצבים שבהם קידומך בלימודים ובעבודה מותנה בתמיכתם הכלכלית ובמצבים כאלה מוטב לדחות את היציאה מהארון עד שתבסס את עצמאותך הכלכלית, במיוחד אם התחלת לימודים שהוריך מממנים או אם אתה גר עדיין בבית הוריך.

ה. הכן חברים במצב הִיכּוֹן – הלם הוא תגובה ראשונית שכיחה של הורים ליציאה מהארון, אך לעיתים התגובה כוללת התפרצויות זעם ודחייה/רתיעה הנמשכות זמן ממושך יותר. מומלץ ליידע מראש מספר חברים קרובים המודעים כבר לנטייתך המינית (למשל, חברים שרכשת בקבוצות של ארגון הנוער הגאה, אגודת הלהט"ב או חברים הטרוסקסואלים המודעים לנטייתך המינית) כדי שישמשו משקל-נגד לתגובות ראשוניות לא אוהדות של ההורים. הקפד להכין "גב" בצורת חברות בארגון הנוער הגאה, היעזרות במתנדבים שבו ובאנשי מקצוע ואל תהסס לשתף איש מקצוע גיי פרנדלי מתחום בריאות הנפש שילווה אותך בתהליך. לא בטוח שתקבל מיד את התמיכה מהוריך שיהיו זקוקים בעצמם לתמיכה ועלולים אף לעודד אותך לפנות לטיפול פסיכולוגי מתוך משאלה לא מציאותית להמיר את נטייתך המינית.

אמא יש לי משהו לספר לך / דבורה לוז

ו. הכן חומר הסברה "בגובה העיניים" – סביר להניח שבשלב ההלם חלק גדול מההורים יגלו התנגדות וכעס על חומר זה, אך כשיעבור הזעם הראשוני, הם עשויים לעיין בו ולמצוא בו מקור תמיכה. מומלץ להנגיש אליהם בצורה אגבית חומר הסברה ואתרים ייעודיים כמו זה של עמותת תהל"ה להורי להט"ב. האתר משופע באפשרויות תמיכה בצורה אנונימית,  דרך שיחות טלפון וכלה בקבוצות תמיכה פנים אל פנים הפועלות ברחבי הארץ. רצוי לתזמן את היציאה מהארון לימי הפעילות של קו הקשב, כך שגם לך תהייה אפשרות להיעזר מיידית במידת הצורך.


מסע לגילוי עצמי

שבת, 16:00. לא בדיוק המועד המקובל לקביעת פגישה ראשונה לייעוץ פסיכולוג. הטלפון בקליניקה הנמצאת בביתי צילצל ועל הקו רן, גבר בן 40, שידע מאז ומתמיד על משיכתו לגברים, אך החליט ללכת בתלם, להינשא לאישה וכדבריו, "להקים בית בישראל". בשנים האחרונות החל להיפגש עם יותר ויותר גברים, עד שהתאהב באחד מהם, החליט להתגרש מאשתו ולעבור לגור עם מאהבו. מה בוער ולא יכול לחכות ליום ראשון בבוקר? דחיפות הצורך לקבוע פגישה העידה על דחיפות הצורך של רן להודיע על נטייתו המינית ועל החלטתו לאשתו וילדיו, נועה בת ה-7 וליאור בן ה-12, נער בתחילת גיל ההתבגרות, שבו גם נערים הטרוסקסואלים נמצאים בשיא תהליך גיבוש זהותם המינית. רן כבר החליט לצאת ל"מסע לגילוי העצמי", כפי שהגדיר זאת, ופנה אליי לייעוץ בשאלה איך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.


ז. דחיית סיפוקים – היציאה מהארון מגלמת בתוכה תפקיד תמיכתי כפול של ההורים בך ושלך בהם. לא כל ההורים ערוכים לספק תמיכה זו מיד עם קבלת הבשורה. לכן, מומלץ לשאת את התסכול כחלק מהתהליך, לדחות את הסיפוק שבחיבוק ולמלא את תפקיד התומך להורים באופן מיידי. תפקיד זה עלול גם הוא להרגיז חלק מההורים, לפחות בשלב הראשוני, שיראו במקורות תמיכה של גופי הקהילה חלק מ"מחנה האויב". לכן, חשוב לא לגלות שתלטנות, אלא להביא את הדברים לידיעתם ולהניח להם לעכל את הבשורה. עם כל יום שעובר הדברים יהפכו להיות קלים יותר אך חשוב לאפשר לזמן לעשות את שלו. זכור שהומופוביה כוללת בתוכה את המילה פוביה (פחד) ופחד אינו רציונלי. הבנת הכס והתסכול כפחד עשויה להקל עליך לשאת אותו.

 

ח. שקול היטב את היציאה מהארון – בניגוד למסר החד-משמעי והכוללני המועבר לעתים על ידי חברי הקהילה הלוחמניים והחד-משמעיים יותר, לא חלה "חובה" על כל אחד לצאת מהארון בכל שלב. יש משפחות מרקע תרבותי, דתי ועדתי שלעולם לא תקבלנה את הבשורה. במקרים מסוימים, חבל יהיה "להשליך את התינוק עם המים" ולוותר על ההיבטים החיוביים והתומכים בקשר עם ההורים. תפיסת ההומוסקסואליות כחטא מקורה ביראת שמיים. האמונה הדתית משמשת מנגנון הגנה משמעותי מפני חרדה שההורים לא יוכלו לוותר עליו, עם כל אהבתם אליך.

ט. עזיבת בית ההורים – עזיבת בית ההורים נמצאה במחקר מקיף שנערך על סטודנטים ישראלים לתואר ראשון כגורם הקשור קשר הדוק וחזק לתכונות אישיות חיוביות ומשמעותיות ביותר כגון משמעת עצמית, אחריות, פתיחות לחוויה, נעימות ועצמאות. מומלץ לדחות את היציאה מהארון עדי לאחר עזיבת בית ההורים והגעה לרמה סבירה של עצמאות כלכלית. כך היציאה מהארון תיעשה מעמדה בשלה, בוגרת ועצמאית ככל האפשר – ולא מעמדה של תלות נואשת בתגובת ההורים. חלק מההורים לא יוכל לספק את התמיכה מייד. מומלץ לשמור על מרחב אישי לך ולהוריך ולא להיות בבית ההורים 24/7 מחוסר ברירה כשהם עדיין "מלקקים את הפצעים". מחוף המבטחים הפרטי שלך, מחוץ לבית ההורים, תוכל להתקשר לעתים קרובות יותר ולמשש את הדופק.

י. דמיין את התרחיש הגרוע ביותר – הַגְדֵל את מקדם הביטחון שלך, כמו בתכנית ביטוח. קווה לטוב, אך התכונן לנורא מכול. חלק גדול מהחיים ניתן לניבוי, במיוחד בהסתמך על ניסיון העבר, אך החיים והעתיד טומנים בחובם אי-ודאות. אם מתרגמים חרדה זו לתכנית פעולה למקרה הצורך, הרי שהיא גם תפחת תוך כדי תהליך ההתכוננות והסיכויים להפתעות נעימות יגדלו. קשה לדעת בוודאות מהיכן תיפתח הטובה ומהיכן תיפתח הרעה. נתקלתי כבר בצעירים שפחדו מתגובת האב פחד מוות ובמפתיע הוא היה זה שקיבל את הנטייה המינית כנתון שיש להשלים עִמוֹ. מנגד, האם הייתה זו שהגיבה בצורה קשה. דמיין את ההתפתחויות הגרועות ביותר שעלולות לקרות לאחר היציאה מהארון והתכונן אליהן מעשית. רצוי לכתוב את הדברים וברגע שאתה מעלה בדעתך דבר גרוע, גבש תכנית פעולה בכתב, כמו:


מה יקרה אם הוריי יגרשו אותי מהבית?

אעזוב את הבית לפני שאצא מהארון

הוריי עלולים להפסיק  את מימון לימודיי"

אדחה את היציאה מהארון עד תום הלימודים

אעבוד כבר כעת במקביל ללימודים, גם אם הדבר יאריך בשנה את לימודי לתואר


גם לתסריט הגרוע ביותר שבו הוריך לא יקבלו לעולם את נטייתך המינית היבט מְחׇשֵׁל של עצמאות. הוריך ימשיכו לקבל אותך מבחינות אחרות וקבלת הנטייה המינית תגיע ממקומות אחרים. במקרה הגרוע ביותר, תהפוך הנטייה המינית לנושא שלא דנים בו במשפחה, אך עדיין ידובר בנושאים רבים אחרים. אחרי הכול, הנטייה המינית, חשובה ככל שתהייה, אינה 100% מן החיים.


לאט אבל בטוח הראל, בן 26, קצין ועתודאי, בן למשפחה בורגנית וליבראלית, הגיע אליי לפני שיצר כל מגע עם בני מינו ולפני שחשף את נטייתו המינית בפני משפחתו התומכת. הוא שקל את צעדיו בזהירות והחליט לצאת מהארון בפני משפחתו רק כשיגיע לעצמאות כלכלית מלאה ויעבור לגור בדירה משלו. מהטריטוריה שבנה ביקר את הוריו וחשף את נטייתו המינית. זו התקבלה במלוא התמיכה. רק לאחר שהרגיש בטוח להזמין לדירתו בחורים החל במסע ההיכרויות שלו. כפי שצפיתי כבר במפגש הראשון, כעבור חצי שנה מצא בן זוג אשר לו נישא בטקס אזרחי בו נכחו שתי המשפחות. לאט אבל בטוח!


*במאמר זה, כמו בכל המאמרים באתר, הוסווה כל פרט מזהה שעלול לפגוע בחסיון המטופל.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
יציאה מהארון פסיכולוג לגייז בתל אביב
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • מאושרים בארון? טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת פרויד אמר על הטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים | מאמר מ'פסיכואקטואליה' של הסתדרות הפסיכולוגים
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן ?
  • פסיכותראפיה אנאליטית בהומופוביה עצמית של גברים הומוסקסואלים
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • שינוי האוריינטאציה המינית: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • שירת הברבור השחור: הומו שהפך לסטרייט
  • מצידה האחר של המדרכה: לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

יציאה מהארון: מתי ובפני מי?

מאושרים בארון? טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?

למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל