טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
ראשי » טיפול » ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים ובריאות הנפש של סטודנטים הומואים בארה"ב 2019

"סטיגמה היא תהליך שקט המחלחל בלי הרף, מתפתח מתוך פחד – מוקרן על הזולת, שופט ומבודד אותו. הוא מתרחש בלי צליל" (מארק קינג).

החיים אינם אירוויזיון

צפייה בתכניות הטלוויזיה  עלולה ליצור רושם חיובי מוגזם, לפיו הומוסקסואליות היא ה'טְרֶנְד' או ה'בּוֹן טוֹן' החדש. כמעט אין תכנית בידור או ריאליטי שאין בה "הומו תורן", בין כמנחה ובין כמשתתף. מספר הורים שפנו אליי לייעוץ בניסיון לערער על הנטייה המינית של בניהם המתבגרים או הצעירים שיצאו מהארון אף הביעו חשש שמא בנם הוא בעצם הטרוסקסואל "נורמלי", שהושפע ה'טְרֶנְד' החדש הזה. ואולם, אל לנו לשכוח שהתכניות מופקות ע"י אנשי תקשורת מלב "הבועה התל-אביבית", חלקם גדול מהם הומואים מוצהרים בעצמם. לכך יש כמובן השפעה מבורכת על הנורמליזציה של ההומוסקסואליות בציבור, אך קיים פער עצום בין הרושם המתקבל דרך אמצעי התקשורת ובין הסטיגמה שעדיין קיימת במגזרים רחבים מאוד באוכלוסייה.

תוצאת תמונה עבור הבועה התל אביבי
הבועה התל אביבית: העיר שנותקה לה יחדיו (יאיר שלג, 'מקור ראשון', 4 באוקטובר 2015)

הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב

בשנת 1973 הוחלט למחוק את ההומוסקסואליות ממדריך האבחון (ה-DSM) של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני, אך שכיחותן של הפרעות נפשיות בקרב הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטראנסג'נדרים עדיין גבוהה בהרבה מאשר בקרב הטרוסקסואלים. בעבר סווגה ההומוסקסואליות בקבוצות ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר, כמו פסיכופתיה1  – אך המחקרים הרבים הנערכים בעשורים האחרונים מעידים על כך שהיחס השלילי כלפי מגזר זה בחברה עדיין מהווה את הגורם המרכזי המסביר את השכיחות המוגברת של הפרעות נפשיות שונות בקהילת הלהט"ב.

 תיוג שלילי (סטיגמה) והפרעות נפשיות

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Developmental Psychology עקבו ארבעה חוקרים מאוניברסיטאות ייל ונורת'ווסטרן במשך שמונה שנים אחרי תהליכי התיוג השלישי (סטיגמה) שהיו מנת חלקם של 128 סטודנטים הומואים וביסקסואלים. המשתתפים מילאו את שאלוני המחקר מדי שנה במשך כל שמונה שנות המחקר. מתוצאות המחקר עולה כי:

  • כל צורות התיוג השלילי (סטיגמה) פחתו משמעותית במשך הזמן, אך תסמיני הדיכאון נותרו יציבים ותסמיני החרדה החברתית אף גברו;
  • בקרב גברים מרקע סוציואקונומי גבוה יותר חלה ירידה מהירה יותר בהפנמת הסטיגמה מאשר עמיתיהם מרקע סוציואקונומי נמוך יותר;
  • ציפייה לתיוג שלילי והפנמתו גרמו הופעה מיידית של תסמיני חרדה חברתית ודיכאון במהלך שמונה שנות המחקר;
  • גברים שתיארו את עצמם כגבריים יותר נמצא קשר הדוק יותר נטו יותר לפתח דיכאון כתוצאה מתיוג שלילי מאשר אלה שתיארו את עצמם כנשיים יותר.
  • גברים שתיארו את עצמם כנשיים יותר הסתירו פחות את נטייתם המינית יחסית לאלה שתיארו את עצמם כגבריים יותר.

 

נשיות וגבריות: מחסלות או מחשלות?

תוצאות המחקר עולות בקנה אחד עם מחקרים קודמים. אלה הצביעו על כך שגם כיום גילויי הומופוביה כלפיה קהילת הלהט"ב מהווה גורם מרכזי בהתפתחות הפרעות נפשיות בקרבם. הדבר נכון במיוחד לגבי גברים הומואים וביסקסואלים המתנהגים בצורה נשית במהלך ילדותם, ויותר מכך בגיל ההתבגרות. תוצאות המחקר שופכות אור חדש על נשיות בקרב גברים הומואים וביסקסואלים. נשיותם מושכת אש ומגבירה את פגיעותם להפרעות נפשיות, אך מאלצת אותם לצאת מהארון. ה"גבריים" שבחבורה, לעומת זאת, חשופים פחות לביטויי לעג ונידוי, אך הם מנצלים את חזותם הגברית לצורך הסתרת נטייתם המינית. בכך הם מגבירים את הנטייה להפנים את היחס השלילי כלפיהם. אירועי חיים טראומטיים, כמו ביטויי לעג ונידוי, עשויים לחשל את המחושלים מלכתחילה ולפגוע קשות במי שלוקה בנטייה מוקדמת לדיכאון וחרדה חברתית (למשל, אנשים מופנמים). כך, למשל, נמצא שפדויי שבי שפיתחו מתסמונת פוסט-טראומטית סבלו מתסמינים פסיכיאטריים שונים עוד לפני האירוע הטראומטי לעומת מי שסבל מתסמינים כאלה לפני האירוע הטראומטי הצליח לשרוד אותו.

 המלצות 

  • בתחום ההסברה והחינוך יש להגמיש את הסטראוטיפים בדבר גבריות ונשיות ובכך לסייע בהפחתת ביטויי הומופוביה;
  • ברוח הפסיכולוגיה החיובית, במקום לנסות להפוך ילדים ונערים נשיים לגבריים יותר (נטייה רווחת בעיקר בקרב אבות הומופובים) מומלץ לחזק את החוזקות האינדיבידואליות של הילד, גם אם הן "נשיות" (למשל, תמיכה בעיסוקים ובתחביבים הנחשבים "נשיים" במקום דחיפתם לעיסוקים ותחביבים בעלי תדמית גברית);
  • בטיפול הפסיכולוגי מומלץ לעבד את התיוג השלילי מהילדות, להגמיש תפיסות נוקשות לגבי גבריות ונשיות ולעודד ביטוי עצמי אותנטי.

_________

1התנהגות אנטי-חברתית אימפולסיבית, אגואיסטית וחסרת מעצורים, המאפיינת לרוב עבריינים, כתוצאה מליקוי בהתפתחות המצפון.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
דיכאון הומופוביה חרדה נטייה מינית פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • מאושרים בארון? טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת פרויד אמר על הטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים | מאמר מ'פסיכואקטואליה' של הסתדרות הפסיכולוגים
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן ?
  • פסיכותראפיה אנאליטית בהומופוביה עצמית של גברים הומוסקסואלים
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • שינוי האוריינטאציה המינית: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • שירת הברבור השחור: הומו שהפך לסטרייט
  • מצידה האחר של המדרכה: לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

מאושרים בארון? טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות

למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל