שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
ראשי » הומופוביה » סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית

סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית

הומוסקסואליות: מדוע גברים הטרוסקסואלים כה הומופובים?

  • חשבתם פעם מדוע דווקא גברים הטרוסקסואלים נרתעים כל כך מגברים הומואים?
  • הרי הם גם גבריים וגם חושקים בנשים.
  • למה כל כך מפריע להם שיש מיעוט של גברים אחרים הנמשכים לגברים?

כשעבדתי, לפני שנים רבות, במחלקה סגורה לגברים באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים, חזר וקילל אחד המאושפזים הומואים, תופעה המוכרת כחזרה על אותו משפט או פעולה בדיבור או במעשה (perseveration). במקביל, סבל מקנאה רומנטית קשה כלפי אשתו והיה משוכנע שהיא בוגדת בו עם גברים אחרים.

הומוסקסואליות לטנטית

הומוסקסואליות לטנטית (סמויה ובלתי-מודעת) היא משיכה מינית כלפי בני אותו מין, שאינה נחווית או מבוטאת בצורה גלויה. המושג הוצע לראשונה ע"י זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה. משיכה בלתי-מודעת זו נובעת מכישלון להדחיק ולעדן משיכה של גברים אל בני מינם. הואיל וההדחקה אינה מלאה מתבטאת משיכה זו בפחד מתמיד להיות הומו, בחלומות בעלי תוכן הומואי גלוי או סמוי, בפנטזיות ודחפים הומואים, בפאניקה הומוסקסואלית ולעיתים בהפרעות התפקוד המיני עם נשים וביחס כנוע כלפי גברים אחרים.


קארל אברהם, מחשובי הפסיכואנליטיקאים, מצטט את העמדה הפרוידיאנית לגבי הומוסקסואליות לטנטית:

"בפרטים נורמאליים המרכיב ההומוסקסואלי של הדחף המיני עובר עידון. תחושות של אחדות וחברות שוללות כל ביטוי מיני בקרב גברים הטרוסקסואלים. גברים נורמאליים אלה נרתעים מכל מגע גופני שעלול להשתמע ממנו מגע של רוך עם בן אותו מין…".


נתפסו על חם

הפסיכולוגיה המדעית מתקשה בדרך-כלל לתרגם את טענותיה של התיאוריה הפסיכואנליטית להשערות הניתנות לבדיקה מחקרית. התת-מודע אינו ניתן לתצפית ולמדידה. ביטוייו ההתנהגותיים הם לרוב פרי פרשנות מרחיקת-לכת. על רקע זה מעניין לציין ניסוי שערך ע"י הפסיכולוגים אדמס, רייט ולהר. הם בדקו את השערתו של פרויד בדבר הומוסקסואליות לטנטית. ממצאי המחקר פורסמו בשנת 1996 בכתב-העת היוקרתי Journal of Abnormal Psychology. כותרת המאמר: האם הומופוביה קשורה לעוררות הומוסקסואלית? בשלב הראשון נבדקה רמת ההומופוביה של גברים הטרוסקסואלים בעזרת שאלון שנועד לבדוק זאת. על סמך ציוניהם בשאלון זה הם חולקו לשתי קבוצות: 35 בעלי ציונים גבוהים בהומופוביה ו-29 גברים בעלי ציונים נמוכים. שתי הקבוצות צפו  סרטי וידיאו שהציגו יחסי מין בין גבר לאישה, בין שני גברים ובין שתי נשים. תוך כדי כך נמדדו השינויים בהיקף הפין שלהם בעזרת מכשיר מיוחד.


בשתי הקבוצות נצפתה הגדלה בהיקף הפין תוך כדי הצפייה בסרטונים בהם נראו גבר ואישה ואישה עם אישה מקיימים יחסי מין. ואולם, רק בקרב בעלי הציונים הגבוהים בהומופוביה נצפתה הגדלה בהיקף הפין תוך כדי צפייה בסרטונים שהציגו יחסי מין בין שני גברים. מסקנת החוקרים היא שהומופוביה קשורה כנראה לעוררות הומוסקסואלית שהגבר ההומופוב אינו מודע לה ומכחיש אותה.


אהבה, שנאה והשלכה

דניאל פאול שרבר (דוקטור למשפטים ונשיא בית המשפט לערעורים בסקסוניה שבדרזדן) היה אחד מחולי הפרנויה המפורסמים בעולם. הוא רכש את פרסומו בזכות תשומת-הלב המיוחדת שקיבל מפרויד במאמר הנושא את הכותרת שרבר: הערות פסיכואנליטיות על תיאור-מקרה אוטוביוגרפי של פרנויה (מגרמנית: מרים קראוס). בהזיותיו בישר לו אלוהים כי המין האנושי יוכחד בתוך 212 שנים. זאת בתנאי ששרבר יהפוך לאישה. פרויד, שמעולם לא פגש את שרבר, פירסם מאמר המבוסס על ספרו של שרבר, זיכרונות של חולה עצבים, שבו תיאר את תולדות מחלתו.

האהבה והשנאה ירדו אל העולם שלובות זרוע במשנתו של פרויד בכלל ובהתייחסותו להומוסקסואליות לטנטית בפרט. גם בכתבים אחרים שלו, כמו באבל ומלנכוליה, עושה פרויד דה-רומנטיזציה של רגש האהבה. זאת מתוך הכרה מציאותית במרכיב התלות ההכרחי הקיים בה. מרגע שאנו אוהבים מישהו, אנו תלויים בו ומרגע שאנו תלויים בו, אנו עוינים אותו. רווחתנו הנפשית תלויה בו והיא מוכתבת, במידה רבה, ברצונותיו של אובייקט האהבה – האם ינטוש אותנו אם לאו?

מאנשים בוגרים ועצמאיים חזרנו לחרדת הנטישה המאפיינת תינוק-בן-יומו ביחסו לאימו. על רקע זה אנו רואים אנשים שמצד אחד כמהים לאהבה ומצד שני מחליפים בני זוג חדשות לבקרים. זאת כדי להקדים תרופה למכה ולעזוב בטרם ייעזבו. הוא הדין כלפי אנשים שפונים לטיפול אך מחליפים מטפלים על ימין ועל שמאל מאותה סיבה. זו גם אחת הסיבות להשתעממות מהירה מבני-זוג והחלפתם באחרים.

פרויד מתמקד בפנטזיות ההומוסקסואליות של שרבר וטוען שמקורה של הפרנויה הוא הומוסקסואליות מודחקת. כמו באבל ומלנכוליה, ביחסים בין בני זוג וביחסים בין מטפל למטופל, גם כאן קיימת אמביוולנטיות (יחס דו-ערכי ובו-זמני של אהבה ושנאה או משיכה ודחייה). האהבה מהולה בשנאה ורגש השנאה מושלך על אובייקט האהבה. הואיל ואובייקט האהבה שונא אותי, הוא גם רודף אותי.  יחסיו המורכבים של שרבר עם רופאו ומשיכתו המודחקת של שרבר אליו היו, לדעת פרויד, המקור להזיות הרדיפה ולתחושה שרופאו מנצל אותו מינית. מאז פרסום ניתוח המקרה של שרבר קיבלו פסיכואנליטיקאים רבים את הטענה שקיים קשר חזק בין הומוסקסואליות לטנטית ומחשבות יחס פראנואידיות.

הסבר זה נשמע אולי מרחיק לכת אך זכרו את הזִקפה למראה מגע מיני בין גברים שהופיעה רק בקרב הגברים ההטרוסקסואלים בעלי הציונים הגבוהים בהומופוביה בניסוי של אדמס, רייט ולהר.

מאצ'ו הולך לאיבוד

מדוע דווקא אותם מאצ'ואים שלכאורה היו אמורים להיות בטוחים בגבריותם? אם נפתח קצת את קו המחשבה הפסיכואנליטי של פרויד בדבר הומוסקסואליות לטנטית, נגלה שחלק גדול מהעוסקים במקצועות הנחשבים גבריים באופן סטריאוטיפי – למשל, שוטרים, כבאים, סוהרים – מחזיקים בעמדות הומופוביות. הפסיכולוג ויליאם סמית בחן מקרוב את אופי הפעילות המתרחשת בשני ענפי הספורט האלימים והתוקפניים יותר, אגרוף והיאבקות. לדעתו, הפעילות בזירת האגרוף וההיאבקות מערבת מאפיינים הדומים למשגל בין שני גברים. בשני ענפי ספורט אלה המשתתפים מתחבקים זה עם זה, מתגפפים, נוגעים בזיעת הגוף של היריב, שגופו מכוסה לעיתים בלבוש מינימאלי (הדבר בולט, אולי, יותר בתחרויות פיתוח-גוף).

פסיכותרפיסטים רבים, חסידי הגישה הפסיכואנליטית, העלו את ההשערה התיאורטית שהן המתאבק והן המתאגרף חווים כעס עמוק ואשמה על התנהגותם האקסהיביציוניסטית ועל כניעתם לדחפים ההומוסקסואליים שלהם. מכאן נובעת המוטיבציה העזה להעניש את היריב (במקרים קיצוניים עד כדי גרימת מותו) על סיפוק התשוקה ההומוסקסואלית המודחקת להתגפף ולתנות אהבים עם גבר אחר. מעניין לתת את הדעת על תעשיית פורנו ענפה המתמחה בסרטי היאבקות ארוטיים בין גברים ולאתרי אינטרנט רבים המתמחים במצגי שרירנים המיועדים להומואים. תעשייה זו ממחישה את הדמיון הרב שבין יחסי מין הומואיים למופעי היאבקות.

90% מהגברים ההומואים ומהנשים הלסביות מדווחים על כך שהיו מושא להתעללות מילולית ולאיומים. למעלה משליש הם ניצולי התקפות אלימות שהיו קשורות לנטייתם המינית. באחת מתכניות האירוח שהתקיימו באחת מתחנות הטלוויזיה בארה"ב התארח, בין היתר, הומו מוצהר, שהביע חיבה גלויה למשתתף הטרוסקסואל. הַלׇה רגיש נבוך ומושפל נוכח גילויים אלה. שלא למצלמה, הביע כעס וזעם. שלושה ימים לאחר התכנית רכש אקדח, הגיע אל המשתתף ההומו, ירה פעמיים בליבו והרגו.


האם כל ההומופובים באמת הומואים? לריאיון במאקו-גאווה לחצו כאן


שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
הומוסקסואליות לטנטית הומוסקסואליות סמויה הומופוביה פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל