זבאיזה מצבים כדאי לשקול עריכת הטיפול בצורה מקוונת?
- לפני מספר שנים פנה אליי במייל בחור מדרום הארץ,1 נכה פיזית קשה, בקשר לבעיה בזהות המינית. הוא הפנה אותי לסרטון ביוטיוב, המתאר את חייו בתנאי הנכות הקשה. לא ראיתי כיצד יוכל לעשות את דרכו מדרום הארץ לקליניקה שלי אשר בתל אביב והמלצתי לו ברגישות המתחייבת על שני עמיתים מאזור מגוריו. טובים ככל שיהיו, הם אינם מומחים בנושא הזהות המינית. באותם ימים הייתי שבוי בעמדה השמרנית לפיה טיפול פסיכולוגי חייב להיערך פנים אל פנים בחדר הטיפולים עד כדי כך שלא הייתי מוכן להעמיד השקפה זו במבחן נוכח המגבלה הפיזית הקשה של אותו בחור, אשר סביר שהייתה מונעת בעדו להגיע אליי לקליניקה בתל אביב באופן קבוע. גם מצלמת אינטרנט וסקייפ לא היו אז ברשותי.
- לפני מספר חודשים התקבל אחד ממטופליי ללימודי דוקטורט בארה"ב. התלבטנו יחד האם להחליף את הקשר הטיפולי האמיץ בינינו בקשר עם מטפל ישראלי בארה"ב, אשר לא הוא ולא אני לא הכרנו מקרוב וקיבלנו עליו המלצות רק דרך צד שלישי. לאחר לבטים, התחברתי לסקייפ והתחלנו לקיים שיחות מחוף אל חוף בסקייפ.
קרוב אל העין – קרוב אל הלב
כמו תופעות רבות אחרות המתרחשות ברשת האינטרנט, גם טיפול פסיכולוגי און-ליין נתקל בתחילה בהתנגדות מצד הממסד הפסיכולוגי. הטענה העיקרית הייתה היעדר המפגש הבין-אישי פנים אל פנים. התפתחות אפשרויות תקשורת במרשת והקשיים בפנייה לטיפול פסיכולוגי "ממשי" הפכו את הטיפול ברשת נפוץ וזמין. הנתון המשכנע ביותר העולה מתוך מחקרים שנערכו בנושא הוא יעילות הטיפול. גוף מחקר הולך וגדל על ייעוץ מקוון ביסס את יעילותו בהצביעו על תוצאות דומות לאלו המתקבלות בקליניקה. לטיפול המקוון ערך מוסף המאפשר למטופל להיות נוכח במספר גדול יותר של פגישות טיפוליות. מספר ההיעדרויות מפגישות קטן הרבה יותר יחסית לטיפול פנים אל פנים בחדר המטפל, כך מראה המחקר.
יש מחקרים שאף מצביעים על יעילות מוגברת של טיפול מקוון משום שהמטופל חש נינוח יותר במגרש הביתי שלו. לעיתים אופי הבעיה עצמה מונע מהמטופל, או מקשה עליו, לצאת מביתו. כך, למשל, במצבים קיצוניים של אגורפוביה (פחד מפני מקומות פתוחים והומי אדם) תחילת הטיפול חייבת להיערך בכל מקרה מביתו של המטופל. לעיתים קרובות יש צורך בכך שהמטפל יגיע לביתו של המטופל והאפשרות לטיפול און-ליין חוסכת שלב זה.
דוגמא אחרת שאני נזכר בה כעת היא של מטופל שסבל מ-OCD. הוא חשש שמא ידרוס מטופלים בדרך אליי. לא אחת הוא הודיע לי ממש לפני שעת הטיפול שהוא מקיף מזה כשעה את הכיכר הסמוכה לביתו כדי לבדוק שלא פגע באף אחד. בסופו של דבר, לא רק שלא יכול היה להגיע לפגישה זו, אלא לא היה ניתן להמשיך את הטיפול כלל. במקרים כאלה השלב הראשוני של הטיפול היה יכול להיערך און-ליין והקושי לצאת מהבית היה מטופל בשלבים הבאים.
עוד מראים מחקרים שייעוץ מקוון מספק את צורכיהם של מטופלים המתגוררים באזורים בהם חסרים מטפלים. מטופלים הגרים באזורים כפריים יכולים לקבל מענה במציאת מטפל מתאים ברשת. בישראל, למשל, ידוע שמספר המטפלים (והמטופלים) בגוש דן עולה לאין שיעור מאשר בפריפריה ובסביבות דתיות וחרדיות בהן עדיין סטיגמה על פנייה לטיפול פסיכולוגי.
לא אחת הנסיעה הארוכה אל המטפל מהווה מחסום אובייקטיבי שמטופלים נאלצים לעבור, בנוסף לכל הקשיים הרגשיים הרבים העומדים בדרכו של המטופל. נושאי נגישות אלו מקבלים מענה בטיפול מקוון אשר בו מטופלים יכולים לקבל מענה שפתי או תרבותי רלוונטי שלא היו יכולים לקבל אחרת (למשל, ישראלים המתגוררים בחו"ל ומרגישים נוח יותר עם מטפל ישראלי הדובר את שפתם).
שפה משותפת במרחק טרנסאטלנטי
מחקרם של צ'יינג' ויאה על הערכת תהליכים ותוצאות של תמיכה קבוצתית מקוונת לסטודנטים ממוצא אסייתי הלומדים בארה"ב, שראה אור בכתב-העת היוקרתי Journal of Counseling Psychology, מצביע על כך שייעוץ מקוון נמצא יעיל למטופלים המתקשים להגיע לפגישות בשעות העבודה המקובלות. עניין השעות תקף לא רק לגבי סטודנטים, אלא גם לוורקוהוליסטים, אנשים המכורים לעבודה, שעובדים עד שעות מאוחרות המקשות עליהם להגיע לקליניקה. זמינות המטפל און-ליין בשעות פחות מקובלות עשוי להועיל לעקוף מכשול זה. חלק מאלה הם אנשי הייטק, או גִיקִים למיניהם, שמרגישים מלכתחילה יותר בבית ליד המחשב שלהם בתנאים הנוחים להם ביותר.
מה אומרים המחקרים?
- במחקר אחר שערכו מאלן וחבריו ואשר ראה אור ב-Journal of Counseling Psychology נמצא שייעוץ מקוון יעיל במיוחד עבור מטופלים נכים בקליניקות חסרות נגישות באזורים כפריים.
- מחקריהם של סטופל ועמיתיו מציעים שייעוץ מקוון עשוי להועיל במיוחד לאנשים המתפקדים ברמה בינונית עד גבוהה. לעומת זאת, במצבים קשים כמו מחשבות אובדניות או אפיזודה פסיכוטית מומלץ עדיין לקיים את הטיפול בקליניקה.
- החוקרים כהן וקר ערכו מחקר על יעילות הטיפול המקוון בהפרעות חרדה בסטודנטים ולא מצאו כל הבדל ברמת השינוי בין טיפול פנים אל פנים ובין טיפול מקוון, כפי שהדבר נבדק בעזרת מדדים של חרדה מצבית-תכונתית (state-trait anxiety). המחקר מראה שטיפול מקוון יעיל במצבי חרדה, לחץ ודאגנות.
- מסתבר שהמטופלים בטיפול מקוון מגלים שביעות רצון רבה יותר. דווקא המטפלים הם אלה המתוסכלים מהשיטות המרוחקות שבטיפול זה ומגלים ביקורתיות רבה יותר מהמטופלים כלפי טכנולוגיות חדשות יותר. הקיצוניים שבהם אף אינם רואים ייעוץ מקוון כפסיכותרפיה של ממש. לעומת זאת, בכתבי עת כמו Lancet היוקרתי פרסמו מחקרים המצביעים על יעילות דומה של כך טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) בדיכאון בקליניקה ובאופן מקוון.
1שעלולים לזהות את המטופלים המוזכרים בכתבה שונו מטעמי חיסיון רפואי.