זוגיות בין גברים – משימה בלתי-אפשרית?

לפני שנתייחס לזוגיות גברית, כדאי שנהייה מודעים לשיעור הגירושין הנמצא בעלייה מתמדת בחברה ההטרוסקסואלית הנע בין 30% ל-40% בישראל. זאת בנוסף לזוגות הטרוסקסואלים רבים שחיים בזוגיות אומללה שלא אזרו את אומץ להיפרד או בגלל התלות הכלכלית של האישה בגבר בשכבות סוציואקונומיות נמוכות שבהן האישה כלל לא יוצאת לעבודה.

על רקע הטענה שהומואים "מופקרים מינית" ואינם מסוגלים לקיים זוגיות יציבה, יש גם לזכור שגברים הטרוסקסואלים מדווחים יותר מנשים על יחסי מין  מחוץ לנישואין. צורך זה בגיוון המאפיין גברים יותר מנשים מעלה כמובן את הסיכוי שהשמירה על מונוגמיה בזוגיות בין שני גברים. מחקרים על מונוגמיה בין גברים מצביעים על כך שמדובר בגזירה שהציבור מתקשה לעמוד בה. ממצאים אלה אף שימשו הוכחה לכך שהומוסקסואליות היא הפרעה נפשית.

עם זאת, אותם מחקרים מצביעים בבירור על כך שהומואים החיים בזוגיות מאושרים יותר ומדוכאים פחות מהומואים שאינם חיים בזוגיות. ובנוסף, יש להצביע על מגמה הולכת וגוברת של זוגות הומואים להביא ילדים לעולם ולבנות תא משפחתי בהסדרים שונים. כדאי לחזור ולהדגיש שיש לבחון את הדברים תוך השוואה מתמדת לשיעור הגירושין הגבוה וההולך ועולה בקרב זוגות הטרוסקסואלים. הדבר מעלה ספקות לגבי יציבותו של מוסד הנישואין בימינו.