שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
ראשי » טיפול » פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002

פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002

ספר לימוד ישראלי כולל בתוכו הגדרה של הומוסקסואליות כהפרעה נפשית*

מהעולם הגדול חזרה לפרובינציה

לאחרונה חוויתי שני אירועים מקצועיים הקשורים בנטייה מינית. האחד מבטא גישה נאורה ומתקדמת והאחר גישה מבישה ומקוממת. האירוע הראשון הוא שמאמר, שבו הראיתי כיצד ניתן לנצל את עקרונות הפסיכואנליזה כדי לעזור להומואים לקבל את עצמם, התקבל לכתב-העת האקדמי American Journal of Psychotherapy, ואף הוקצה לו מושב משותף בן 50 דקות של חטיבת הפסיכואנליזה וחטיבת הלהט"ב בכנס השנתי של האיגוד הפסיכולוגי האמריקני. העובדה שהוחלט להקדיש למאמרי שעה שלמה מבטאת גישה ליבראלית של החטיבה הפסיכואנליטית. גישה זו עולה בקנה אחד עם יחסו של פרויד לתופעה. זאת לאחר שפסיכיאטרים פסיכואנליטיקנים אמריקניים בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 השתמשו בפסיכואנליזה כטיפול המרה. איגודים פסיכואנליטיים ברחבי העולם ברחבי האיגוד היו האחרונים שנמנעו מהחשבת ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית וסירבו לקבל לשורותיהם מועמדים הומואים.

לעומת זאת, בניסיוני למצוא ספר בעברית העוסק בפסיכופתולוגיה, שישמש את הסטודנטים שלי, הגעתי למהדורה הרביעית (משנת 2002) של הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, שראה אור לראשונה בשנת 1987. שינויים רבים נערכו בספר, בעולם ובישראל מאז המהדורה הראשונה, אך דבר אחד נותר על קנו: הומוסקסואליות כהפרעה נפשית. ליתר דיוק, הפרעת אישיות גבולית, מהקשות בין ההפרעות הנפשיות שבעבר הוגדרה כמבטאת גבול בין נוירוזה (מצבי חרדה ודיכאון שונים) לפסיכוזה (הפרעות קשות בהן קיים ניתוק מהמציאות). כיום מאופיינת הפרעה זו ע"י אימפולסיביות משמעותית וחוסר יציבות ביחסים בין-אישיים, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח.

ארבעת מחברי הספר הם ממובילי הפסיכיאטריה בישראל: פרופ' אבנר אליצור, יועץ לרפורמה בבריאות הנפש במשרד הבריאות וראש החוגים לפסיכיאטריה ולפסיכותרפיה בביה"ס לרפואה; פרופ' שמואל טיאנו, מנהל ביה"ח "גהה", ראש המועצה הלאומית לבריאות הנפש וראש הסקציה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בפקולטה לרפואה; פרופ' חנן מוניץ, מנהל ביה"ח "גהה" וראש ביה"ס לרפואה; ופרופ' מיכה נוימן, יו"ר החברה הפסיכיאטרית וחבר בחברה הפסיכואנליטית. כולם עמדו בראש החוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת ת"א ושימשו מנהלי בתי החולים פסיכיאטריים. הפרק, שבו נמצאת ההתייחסות להומוסקסואליות, נכתב בידי פרופ' טיאנו. עם זאת, קשה להתעלם מהאחריות הקולקטיבית של ארבעת העורכים, המבטאת הסכמה שבשתיקה עם הכתוב.

מזמן לא ראיתי עמוד וחצי כה לא מעודכן ומלא כרימון בדעות קדומות בספר ממנו לומדים סטודנטים בישראל. המחברים פותחים אמנם בפסקה קצרה המבהירה שיש להפריד בין העמדה הקלינית לעמדה החברתית והחוקית. ואולם, ההתייחסות "הקלינית-רפואית", כפי שמכנים אותה המחברים, מחזירה אותנו אל שנות ה-50 של המאה ה-20.

בחזרה ל-DSM-I

בשנת 1952 ב-DSM-II סווגה ההומוסקסואליות כ"הפרעה סוציופתית באישיות". המקבילה להפרעה זו כיום היא הפרעת אישיות אנטי-חברתית וחלק גדול מהלוקים בה הם עבריינים ואסירים שתפיסת המוסר שלהם פגומה. ב-DSM-II, שראה אור בשנת 1968, נכללה ההומוסקסואליות כפאראפליה (סטייה מינית). עם זאת, במהדורה המתוקנת, שפורסמת לאחר ההחלטה להסירה ממדריך האבחון בשנת 1973, היא הוגדרה מחדש כהפרעה בנטייה המינית. אחד הקריטריונים החשובים להגדרת הנטייה המינית כהפרעה במהדורה המתוקנת הייתה התנאי שהיא מפריעה לאדם עצמו. אם לא כן, אין היא מהווה הפרעה בפני עצמה כלל ועיקר. לכך היו השלכות טיפוליות משמעותיות, שכן משתמע ממנה שתפקיד הטיפול הוא דווקא בעזרה למטופל לקבל את נטייתו המינית. את ההחלטה משנת 1973 הגדיר פרופ' טיאנו כתוצאה של לחצים פוליטיים גרידא. זאת על אף שההחלטה נסמכה על ממצאי מחקרים  שהצביעו על חוסר יכולתם של מומחים להבחין בין גברים הומואים והטרוסקסואלים על סמך מבחני אישיות ועל אחוזים משמעותיים במדגמים אמריקניים של קיום יחסי מין עם בני אותו מין. על כך עובר הכתוב בשתיקה.


מכאן ואילך מציגים המחברים זווית מאוד מסוימת בהתייחסות הפסיכואנליטית להומוסקסואליות, לפיה:

"באמצעות הסטייה שולל הפרט את הקשר בין אמו לאביו, את חוק ההמשכיות בשושלת המשפחתית ע"י שלילת הרבייה ואת חוק המשיכה המינית בין המינים. הסובייקט בחר במודע במה שהחברה כינתה 'לא טוב'". לאחר הוצאת ההומוסקסואליות ממדריך האבחון והקמת חטיבה ענפה ופעילה העוסקת במחקר ובטיפול בהומואים ולסביות באיגוד הפסיכולוגי האמריקני, כותבים המחברים כי "כיום הדעה השלטת בתחום האנליזה והפסיכופתולוגיה של הסטיות רואה את אישיותם של הסובלים מהפרעה זו כאישיות גבולית".


רחוק מהדעה הרווחת בעולם

מעבר לזעזוע החברתי, התרבותי והפוליטי מהגישה עצמה, קיים עיוות בהצגתה כדעה השלטת בעולם הפסיכיאטריה. באף כנס מקצועי או מאמר שהופיע בכתב-עת מדעי בעשרות השנים האחרונות לא הובעה גישה כזו. כאן היא מוצגת בפני סטודנטים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, סיעוד ועוד. המחמירים בהתייחסות להומוסקסואליות מדברים כיום על כך שלא קיימת הומוסקסואליות אחת ושיש לבחון כל מקרה לגופו, אך "הדעה השלטת", שכלל אינה שלטת, מציגה את ההומוסקסואלים כמקשה אחת, כאנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, עליה נוהגים אנשי המקצוע לומר שהדבר היחיד היציב בה הוא חוסר היציבות שלה.

בין הפסיכיאטרים העובדים בבתי החולים המנוהלים ע"י ארבעת הפרופסורים המלומדים נמצאים לא אחד ולא שני הומואים, חלקם מוצהרים, המנהלים חיי זוגיות יציבים. חברי סגל אקדמי בישראל ובעולם חוקרים ומלמדים הומואים שפיתחו קריירה מקצועית הדורשת יציבות, תכנון, אורך רוח ודחיית סיפוקים. כל אלה הן תכונות הרחוקות מרחק אור מאי-היציבות של האישיות הגבולית המאפיינת הומואים, לדעת טיאנו. השם הרע, שדבק בפסיכואנליזה בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ככוח המדכא הומוסקסואליות חי ובועט בספר לימוד שנכתב ע"י מובילי הפסיכיאטריה בישראל.

אולי מינויו של דר' צבי פישל, הומו מוצהר החי בזוגיות, ליו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, מהווה תשובה ניצחת לעמדה המובעת בספר.

 

 


*מאמר זה פורסם לראשונה בשנת 2013 בירחון הזמן הוורוד ובעקבותיו נוסח מחדש החלק הנוגע להומוסקסואליות.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
הומופוביה פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • סופו העגום של סיפור הצלחה
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים

הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון

הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות

למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל