טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
טיפול וייעוץ פסיכולוגי להומואים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
ראשי » טיפול » במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!

במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!

מי לזוגיות ומי לסטוץ' – אל תתבלבלו!

 

בני* היה חלומם של נשים וגברים כאחד: מבנה גוף אתלטי, גברי, מצליחן, אינטליגנטי ונעים-הליכות. רבים התאהבו בו והוא התאהב ברבים, אלא שלא היה מדובר באותם אנשים. הוא נמשך לחתיכים צעירים ("טיפוס של דוגמן", כהגדרתו), אינטליגנטיים, שתמיד נמשכו לדומים להם. "ויש לי עוד סטייה קטנה", התוודה בפניי, "אני חייב שהשיניים שלו יהיו מושלמות: לבנות, מבריקות וללא כל פגם; אני אוהב חיוך רחב – אני עצמי למדתי כבר לחייך בפה סגור…".

שנים רבות של טיפול באנשים לימדוני שרגש והיגיון אינם הולכים יחד, אלא שבני היה חד כתער בניתוח המציאות, בעוד שבחיי האהבה שלו הוא היה פנטזיונר מוחלט. לא שחסרו לו מחזרים, כולל כאלה שתאמו את טעמו, אך תמיד "זה לא היה זה". מי כן היה "זה"? הבלתי-מושגים, אלה שלא היו מעוניינים בו! כמה פעמים שאלתם את עצמכם: איך זה שאני מתאהב באנשים שאינם מעוניינים בי ושמי שאני מעוניין בו לא מעוניין בי? תילי תילים של מחקרים ניסו להתמודד עם השאלה "במי אנחנו מתאהבים?" הפסיכולוגיה החברתית חקרה את המצבים בהם אנשים מתאהבים וגילתה שישה תנאים עיקריים להתאהבות.


בספרה "התאהבות" סוקרת פרופ' איילה מלאך-פינס ממצאי מחקרים העוסקים בתנאים שנמצאו קשורים למערכות יחסים ארוכות טווח.

סמיכות (proximity)

סמיכות (proximity) היא התנאי הראשון שמאתרת הפסיכולוגיה החברתית כמקדם התאהבות: רוב האהבות החלו, מסתבר, באותו בניין, באותה שכונה, באותה אוניברסיטה וכדומה. ככל שאנשים נחשפו זה לזה פעמים רבות יותר, הם למדו לחבב יותר זה את זה.

האדרנלין

עוררות (arousal) הוא התנאי השני: האדרנלין, מסתבר, מעורר אהבה. במגפת הקורונה אנו עדים לגורמי סיכון ייחודיים בקרב גברים הומואים היוצאים לדייטים ושוכבים עם גברים חדשים, בניגוד מוחלט להנחיות בדבר המרחק המומלץ. הבדידות מיתרגמת לחרמנות והדחפים שולטים על הרציונליות. לפריצה מחודשת של אהבות שנשחקו. הפאניקה, הפחד מאובדן והחיים בצל הסכנה עוררו אנשים להתקרב מחדש.

ריגושים לעומת התקשרות 

בספרה בקול שונה מציינת הפסיכולוגית הפמיניסטית קרול גיליגן את הדגש ששמים גברים על המראה החיצוני של האישה לעומת הדגיש ששמות נשים על אישיותו של הגבר. הבדל נוסף הוא שנשים מחפשות ביטחון בקשר הזוגי ומגדירות את עצמן דרכו ואילו גברים נוטים לחפש ריגושים כי חונכו לעצמאות מגיל צעיר. הקול הגברי מדבר על תפקיד ההיפרדות כמגדירה ומחזקת את העצמי ואילו הקול הנשי מדבר על התהליך הנמשך של ההתקשרות. כיוון שההתפתחות האנושית בנויה על המתח הדיאלקטי שבדו-שיח הזה, השתיקה של הנשים בסיפור ההתפתחות הבוגרת מסלפת את תפיסת שלביה של ההתפתחות הזו וסדר הופעתם. אני מבקשת להשלים את חלקי הטקסט החסר של ההתפתחות הנשית, על פי הדרך שבה מתארות הנשים את עצמן ואת תפיסתן המוסרית בראשית שנות ההתבגרות".

אז מה קורה במערכת יחסים בין שני גברים שנוטים לחפש ריגושים? מה קורה עם אלה שאינם "יפים"? "היופי", אומר הפתגם הידוע, "בעיני המתבונן". גבר רגיש, מתחשב ובעל חוש הומור עשוי להיחשב אטרקטיבי, גם אם איננו נופלים לרגליו בגלל מראהו החיצוני. לא אחת הרמנו גבה. "מה השמן הקרח הזה עושה עם הדוגמן הזה?", "הוא בטח תומך בו כלכלית…"

דמיון (simlarity)

התנאי הרביעי הוא הדִמְיוֹן (similarity): ככל שבני-הזוג דומים יותר זה לזה מבחינת רקע, עמדות, ערכים, השכלה, גנטיקה, בריאות נפשית ועוד, כן סיכוייהם להתאהב גדולים יותר. עד כמה שאנחנו אגוצנטריים ונוטים להתרכז בעצמנו, טוב נעשה אם נשכח קצת מעצמנו ונביע עניין בזולת. אנשים אוהבים שמתעניינים בהם. אדם מעניין הוא אדם מתעניין. אם אתם רוצים שיתאהבו בכם, תנו לצד השני את ההרגשה שהוא משמעותי עבורכם (קשה, אני יודע, אנחנו הכי מעניינים את עצמנו, אבל…).התנאי החמישי הוא, אם כן, הדדיות. ולבסוף, דאגו לאתר את צרכי הצד השני ולספקם. תנאים אלה לא נלקחו ממדריך התאהבות כלשהו, אלא הם ממצאי מחקרים.

אם כל כך טוב, אז למה (לפעמים) כל כך רע?

כאן, מציינת פרופ' אילה מלאך-פינס, אנו נזקקים לפסיכולוגיה הקלינית כדי להבין מה בנו – ולא בסביבתנו – גורם לנו להתאהב במי שאינו מעוניין בנו ולהיות אדישים כלפי מי שמביע בנו עניין. מה מבדיל בין אנשים המתאהבים בקלות, מרוצים, לא נבהלים מהתלות ההדדית וחשים ביטחון באהבה לעומת אלה הנמנעים ממנה ("אני כל כך עסוק", "אין לי זמן להשקיע עכשיו") ואלה המתאהבים באובייקטים הלא נכונים ולכן נדחים ולבסוף מתייאשים? בכול אשמים ההורים, כמובן, ובעיקר האם. אם נדחינו בילדותנו ע"י הדמות המשמעותית ביותר בחיינו, זו שהיינו תלויים בה לסיפוק צרכינו והיא איכזבה ולא הייתה שם כשהיינו זקוקים לה – לא נחפש "חוויה מתקנת" בבגרותנו, אלא נתעקש, באופן בלתי-מודע כמובן, לחפש ולמצוא טיפוס דומה, כזה שידחה אותנו שוב ושוב. הביטוי המקצועי לכך הוא חזרה כפייתית (compulsive repetition). חזרה כפייתית היא תופעה שהגדיר פרויד שבה בני אדם חוזרים באופן לא מודע שוב ושוב על חוויות, פעולות ואירועים שגרמו להם לסבל בעבר.

החתיך האולטימטיבי, הסובל מבעיה זו, ימשוך אליו גברים כמו זבובים, אך הוא תמיד ימצא לעצמו את התליין שלו. באחת מחוויות הילדות, החרוטה היטב במוחו של אחד ממטופליי, הוא זוכר את עצמו כתינוק חסר-ישע בלול סגור, מסמן לאימו להתקרב אליו והיא יוצאת מהחדר. את הדמות הזו הוא הפנים ומאז אינו מסוגל לתת אמון בזולת. כילדים אנו תלויים בהורינו לסיפוק צרכינו ולכן איננו יכולים לכעוס עליהם. מבוגרים שעברו בילדותם חוויות דחייה כאלו חוזרים אל זירת הפשע ונמשכים, באופן כפייתי ולא מודע, למי שידחה אותם שוב.


כיצד פותרים את ה"פלונטר" בטיפול?

  • ראשית, חשוב להבין שהתאהבות כרוכה באחריות. אם אנחנו אחראים, משמע שהבחירה בידינו. לא לחזור שוב ושוב על התסריט המוכר וההרסני.
  • שנית, יש לטפל ביחסים ההרסניים בזמן אמת. עבודה על הקשרים הפתולוגיים שיוצר המטופל מועילה יותר מחיטוט בילדותו.

*כל פרט העלול לגרום לזיהוי המטופל הושמט או הוחלף מכל תיאורי המקרים באתר כדי לשמור על חיסיון המטופלים.

מאמר זה נכתב על-ידי פרופ' גידי רובינשטיין המתמחה בטיפול פסיכולוגי לגברים הומואים.

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
התאהבות פסיכולוג לגייז משיכה מינית אצל גייז זוגיות אצל גייז חיפוש ריגושים אצל גייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • מאושרים בארון? טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת פרויד אמר על הטיפול בגברים הומואים וביסקסואלים | מאמר מ'פסיכואקטואליה' של הסתדרות הפסיכולוגים
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן ?
  • פסיכותראפיה אנאליטית בהומופוביה עצמית של גברים הומוסקסואלים
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • שינוי האוריינטאציה המינית: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • שירת הברבור השחור: הומו שהפך לסטרייט
  • מצידה האחר של המדרכה: לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

אל תהייה "גבר-גבר": יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?

מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?

טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים

במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל