• "שיעסוק באמנויות לחימה או כדורגל כמו כל הבנים"
• "שיבחר מקצוע גברי"
• "שילמד יותר מקצועות ראליים"
• "שיתגייס לקרבי"

אלה רק חלק מהתגובות שהזדמן לי לשמוע בעיקר מאבות לבני נוער הומואים שיצאו מן הארון, מצד אחד וכחלק מ"ההעצמה הגברית" המוצעת במסגרת טיפולי ההמרה הנערכים בעצת נפש. ארגון דתי זה מתיימר לגברים צעירים ומבוגרים המתמודדים עם משיכה מינית לבני מינם המוגדרת בפיהם כ'נטיות הפוכות' לשנות את הנטייה ההומוסקסואלית להטרוסקסואלית הן ע"י הכחדת המשיכה לבני אותו מין והן ע"י פיתוח משיכה מינית ורגשית לבנות המין האחר.

באופן מסורתי, קיים קונפליקט מתמשך בין הפסיכואנליזה לדת במגוון נושאים, שאחד משיאיה התבטאה במאמרו הידוע של פרויד האתאיסט על 'פעולות כפייתיות וטקסים דתיים', בו הוא רואה בדת מקרה פרטי של הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). והנה, באופן יוצא דופן, טיפולי ההמרה האסורים עפ"י הקוד האתי של רוב ארגוני בריאות הנפש בארץ ובעולם, אימצו את עמדתו של פרויד, לפיה הומוסקסואליות בגברים היא תוצאה של קשר רגשי קרוב בין הבן לאמו בצד כישלון להזדהות תקינה בין הבן לאביו. טיפולי ההמרה, בעיקר אלה הנערכים במסגרות דתיות, אימצו בחום את עמדתו זו של פרויד, בנסותם ליצור חוויה מתקנת עם דמות הזדהות גברית (הטרוסקסואלית כמובן) תקינה, יהא זה ה"מטפל" (שלרוב אינו איש מקצוע מוסמך) או קבוצת גברים העוסקת בפעילות גברית מסורתית.

הניסיון לשנות את אישיותו והעדפותיו הבסיסיות של המטופל הניבו תוצאות דלות ביותר ובמקרה של טיפולי המרה אף נזק. לרוב גברה התנגדותו הבסיסית של המטופל ההומו למשיכתו לבני מינו עד כדי פיתוח דיכאון קשה ואף ניסיונות אובדניים (ה"הצלחה" התבטאה בעיקר בהתנזרות ממגעים מיניים עם גברים) ולא נוצרה כל משיכה מינית מינימלית לנשים, במיוחד כשזו לא הייתה קיימת כלל מראש. באופן כללי, גם ללא קשר לניסיון לשנות את הנטייה המינית בטיפול, הניסיון "לתקן" התנהגויות ותכונות אישיות בלתי רצויות במסגרת פסיכותרפיה הם מזעריים עד אפסיים בטווח הארוך ובחלק גדול מהמקרים ההצלחה הגדולה של הטיפול מתבטאת בהשלמה ובקבלה של האדם כמות שהוא, המביאה אף לקבלת הזולת.

'מדריך השפיות'

בניגוד למודל הרפואי המבוסס על שכלול מתמיד של אבחון הליקויים וניסיון "לרפאם", ענף הפסיכולוגיה החיובית ¹ – שזכה למינוף משמעותי מאוד בשנים האחרונות בזכות פעילותו הנמרצת של הפסיכולוג מרטין זליגמן בנושא – מדגיש את השימוש בחוזקותיו הטבעיות של האדם במקום לחזק את חולשותיו. כתגובת נגד למאמצים העצומים המושקעים בניסוח קריטריונים להפרעות נפשיות, בעיקר במדריך האבחון של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני (הידוע בקיצורו DSM), חיברו פיטרסון וזליגמן את 'מדריך השפיות', המגדיר שישה תחומים של תכונות חיוביות המורכבות מ-24 משתני אישיות, הנחשבות חיוביות במרבית התרבויות האנושיות – והתנהגות לפיהן אמורה לגרום להגברת האושר:

הפרעות נפשיות בקרב להט"ב בימינו

אף שהומוסקסואליות הוצאה ממדריך האבחון (DSM) עוד בשנת 1973, אנו עדים עדיין לשיעורים גבוהים הרבה יותר של הפרעות נפשיות בקרב קהילת הלהט"ב בהשוואה להטרוסקסואלים. ואולם, המקור לכך אינו נתפס עוד כתופעה הטבועה בנטייה החד-מינית עצמה, אלא בתגובה החברתית השלילית אליה של החברה ההטרוסקסואלית בה גדלים הלהט"בים. מחקרים רבים מצביעים על ירידה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון של נוער להט"ב במדינות ובתקופות בזכויות להט"בים. שיעור גבוה של הפרעות נפשיות בקרב להט"ב במדיניות שמרניות. לעומת זאת, בהיסטוריה של הומואים ולסביות הסובלים מהפרעות נפשיות נמצא עדות ברורה להתעללות הקשורה לנטייה המינית החל מגיל צעיר.

הדבר בולט במיוחד בקרב ילדים שגילו התנהגות נשית וגדלו להיות צעירים ובוגרים נשיים. הואיל ומסגרת ההתייחסות שלהם היא החברה ההטרוסקסואלית, קיימת בקרבם נטייה עזה להפנים את גילויי העוינות נגדם, להסתיר את נטייתם המינית ולהתנהג בצורה התואמת את מינם הביולוגי  – והכישלון בכך המסביר את סבלם הרב. לעומת זאת, אנו עדים לשיפור הולך וגדל במצבם הנפשי של גברים הומואים וביסקסואלים כתוצאה מטיפוח, החל מגיל צעיר, של תכונות או עיסוקים הנחשבים "נשיים", בין אם מדובר בגננות ילדים או בעיסוק בתחומי האסתטיקה והעיצוב, בעיקר אלה האופייניים לנשים (למשל, קוסמטיקה, עיצוב אופנה, איפור ועוד).

מפסיכולוגיה לפסיכותרפיה חיובית

מרכיבים מהפסיכולוגיה החיובית נכנסו לאחרונה כמעט לכל הגישות הטיפוליות עד שהיא אף התפתחה לגישה טיפולית עצמאית, פסיכותרפיה חיובית. בגישה זו ממלאים המטופלים שאלון הבודק את ציוניהם ב-24 החוזקות ונעשה ניסיון לפתח ואת חמש 'חוזקות החותם' ולגייסן למיגור סבלו. אין הכוונה להמעיט בערך מצוקתו, אלא להדגיש ולחזק את חוזקותיו הן כדי להפחית את המשקל שהוא נותן לחולשותיו והן כדי להפחית את הנטייה "לחפור" (rumination), האופיינית לסובלים מהפרעות נפשיות. אלה כוללים תרגילים, כגון שינון רשימה של חמשת הדברים החיוביים הקבועים בחיים ורשימות של דברים חיוביים מדי יום. המחקר מראה על שיפור גדול יותר  במטופלים דיכאוניים שטופלו בפסיכותרפיה חיובית בטיפול פרטני וקבוצתי. זאת לעומת מטופלי קבוצת ביקורת שטופלו בגישה מסורתית.

העצמת הנשיות בקרב גברים?

ואולי, הדבר הרלוונטי ביותר לגברים הומואים הוא הפיכת החוזקות ה"נשיות", שעוררו לעג בקרב החברה ההטרוסקסואלית בה גדלו, לבחירות מקצועיות לגיטימיות. נכונותם של הורים הטרוסקסואלים לשלוח את ילדיהם לגן המנוהל ע"י גנן היא אחד הביטויים לנטייה זו להיקלט אף בחברה ההטרוסקסואלית. מספר מחקרים שנערכו לאחרונה העלו יתרונות יחסיים שציינו הומואים ולסביות.  היבטים חיוביים אלה תואמים את החוזקות המתוארות במדריך השפיות. על המטפל להיות רגיש וקשוב מה כל מטופל מוכן לספוג מהגישה. הגמשת תפקידי המין צריכה להיעשות בהדרגה רבה וחלק מהטיפול בכללותו. במקרים רבים הגמשת העמדות המאצ'ואיסטית ההומופוביות של המטופל כלפי הומואים נשיים תהייה מטרה ראויה ומספקת.

¹פסיכולוגיה חיובית היא שהוא ענף בפסיכולוגיה שמבוסס מחקרית. יש להבדיל בינה ל-חשיבה חיובית, גישה מיסטית-דתית, המטיפה לאמונה באלוהים ובישו ונמתחה עליה ביקורת קשה ע"י הממסד הפסיכולוגי.

מאמרים נוספים בנושא:

• הייתכן שטיפול המרה מוצלחים לפעמים?
• מה באמת פרויד אמר על הומוסקסואליות והטיפול בה? (פסיכואקטואליה)
• האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
• קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
• מדור טיפול

הפוסט יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב הופיע לראשונה ב-שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין.