הרצח בבר נוער: ממה מפחדים רוצחי ההומואים?
הרצח שבבר-נוער מצא אותי בלונדון שבה "הייאוש נעשה יותר נוח", לדברי המשורר. הדיווחים הראשונים מה-BBC דיברו על רצח במועדון גייז, דבר מחריד בפני עצמו. אחת האסוציאציות שלי הייתה שאולי, אולי הלבוש הפרובוקטיבי, כמו הדווקאיות שנהוגה במצעד הגאווה, הוציאו איזה הומופוב מדעתו. אלא שעד מהרה התברר לי שמדובר ברצח שאירע בקבוצת תמיכה המופעלת ע"י ארגון הנוער הגאה, אליו אליו אני מפנה בני נוער הפונים לפורום "שרינק פרנדלי" שאני מנהל שנים רבות באתר המומחים זאפ-דוקטורס. בני נוער, שחלקם הגדול עדיין בארון ומצאו פינה שבה הם יכולים להיות מי שהם מבלי להסתתר ולהסתיר. הרוצח הוציאם משם בצורה הברוטאלית והחושפנית ביותר שניתן להעלות על הדעת.
חטא על פשע
אם לא די ברצח עצמו, הובילה החשיפה הציבורית של הפצועים באירוע ע"י התקשורת בתוכניות החדשות לכך שבני נוער שלא יצאו מהארון בפני משפחותיהם וחבריהם נאלצו להתמודד גם עם חרדה מתגובת הוריהם וחבריהם לכיתה. במספר מקרים הורים ובני משפחות סירבו להגיע בשלב הראשוני לסעוד את מיטת קרובם, או לאפשר את חזרתו לבית הוריו. בדצמבר 2009, חמישה חודשים לאחר הפיגוע, התנצלה חברת החדשות של ערוץ 2 באופן רשמי על כך שבליל הרצח צולמו ושודרו תמונות הנערים הפצועים ללא אישור ועל עוגמת הנפש שנגרמה בשל כך.
המכה קשה מנשוא. אולי כעת, במלאת חודש לאירוע, אצליח לספר לכם קצת על הומופוביה. במונח הומופוביה נעשה שימוש לתיאור תגובות עוינות כלפי קהילת הלהט"ב והיא מוגדרת כמקבץ דעות קדומות שליליות נגד הומואים ולסביות. מקבץ זה מגלם בתוכו פחדים אירציונאליים מפני הומואים ולסביות, אשר מיתרגמים לביטויי לעג ומגיעים, כפי שראינו, עד לפשעי שנאה. במאמר משנת 2004 על מה שעומד מאחורי גילויי ההומופוביה האלימים מציין פרופ' גרגורי הֶרֶק, ממובילי חקר ההומופוביה, שישנם קלינאים הרואים בהומופוביה הפרעה נפשית לכל דבר. סלידה עזה ותגובות פחד מהומוסקסואליות אף נצפו בקרב נפגעי נפש.
אז ממה מפחדים ההומופובים?
אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען שכולנו נולדנו עם פוטנציאל להיות ביסקסואלים. ואולם, רוב בני האדם מדחיקים את המשיכה לבני מינם משום בגלל הסנקציות החברתיות הצפויות להם. בגלל השילוב בין גורמים ביולוגיים שעדיין לא ברורים לדינמיקה משפחתית מסוימת חלק אינו מצליח להדחיק משיכה זו ומממש אותה. מנגד, ההומופובים נאלצים להפעיל מנגנוני הגנה נוספים ומשליכים את משיכתם לבני מינם על הומואים מוצהרים ונלחמים בהם עד חורמה.
טענה תיאורטית זו נבדקה בניסוי מפורסם שראה אור בכתב העת היוקרתי Journal of Abnormal Psychology. במסגרת הניסוי נבדק הקשר בין עוררות מינית והומופוביה בקרב גברים הומואים שמילאו שאלוני הומופוביה. הם חוברו למכשיר הבודק את עצמת הזקפה וצפו בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לאישה, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה. נמצא שעוצמת הזקפה של כל הנבדקים גברה תוך כדי הצפייה בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לאישה ובין אישה לאישה. ואולם, עוצמת הזקפה של בעלי הציונים הגבוהים בשאלון ההומופוביה גברה תוך כדי הצפייה בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לגבר. מממצא שממנו הסיקו החוקרים שהומופוביה קשורה לעוררות הומוסקסואלית שהפרט ההומופוב מכחיש אותה.
השלכות לכל החיים
כמה מהאתגרים הפסיכולוגיים העיקריים העומדים בפני הומואים ולסביות ניצולי פשעי שנאה. הוא טבע את המונח הטרוסקסיזם. מונח זה מגלם בתוכו את ההנחה שכל בני האדם הטרוסקסואלים והטרוסקסואליות היא הנטייה המינית הנורמלית היחידה. הואיל וכולנו גדלים בחברה הטרוסקסיסטית כזו, לא נותר לנו אלא להפנים באופן אוטומטי את הרתיעה המופנית כלפינו. כאשר זו חובת לקוֹרְבׇּנוֹּת (victimization) מתרחש משבר. משבר זה עשוי לטמון בחובו הזדמנויות לצמיחה פוסט-טראומטית, אך גם סיכונים לפיתוח הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, התמכרות לסמים ואלכוהול ועד ניסיונות אובדניים.
לסיכום ממצאים אלה והרצח המתועב שאירע בלב תל-אביב, ניתן להצביע על שתי מסקנות עיקריות:
- על אף הרושם המתקבל באמצעי התקשורת, בקרב מגזרים רחבים עדיין קיימות דעות קדומות נגד הומואים. בחלק מהמקרים מדובר בהומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. ממפגשים עם מטופלים הומואים ומשפחותיהם, קיים ניתוק מוחלט בין ההתקדמות בזכויות האזרח ובתקשורת ביחס לקהילת הלהט"ב למה שמתרחש בדל"ת אמות.
- עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.
מאמרים נוספים בנושא:
הומוסקסואליות לטנטית , גורמי סיכון לאובדנות בקרב להט"ב, הומופוביה, הומופוביה ודתיות