שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • ביקורות ספרים
  • צור קשר
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה
  • ביסקסואליות
  • טיפול
לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
ראשי » טיפול » לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער

לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער

הרצח בבר נוער: ממה מפחדים רוצחי ההומואים?

הרצח שבבר-נוער מצא אותי בלונדון שבה "הייאוש נעשה יותר נוח", לדברי המשורר. הדיווחים הראשונים מה-BBC דיברו על רצח במועדון גייז, דבר מחריד בפני עצמו. אחת האסוציאציות שלי הייתה שאולי, אולי הלבוש הפרובוקטיבי, כמו הדווקאיות שנהוגה במצעד הגאווה, הוציאו איזה הומופוב מדעתו. אלא שעד מהרה התברר לי שמדובר ברצח שאירע בקבוצת תמיכה המופעלת ע"י ארגון הנוער הגאה, אליו אליו אני מפנה בני נוער הפונים לפורום "שרינק פרנדלי" שאני מנהל שנים רבות באתר המומחים זאפ-דוקטורס. בני נוער, שחלקם הגדול עדיין בארון ומצאו פינה שבה הם יכולים להיות מי שהם מבלי להסתתר ולהסתיר. הרוצח הוציאם משם בצורה הברוטאלית והחושפנית ביותר שניתן להעלות על הדעת.

חטא על פשע

אם לא די ברצח עצמו, הובילה החשיפה הציבורית של הפצועים באירוע ע"י התקשורת בתוכניות החדשות לכך שבני נוער שלא יצאו מהארון בפני משפחותיהם וחבריהם נאלצו להתמודד  גם עם חרדה מתגובת הוריהם וחבריהם לכיתה. במספר מקרים הורים ובני משפחות סירבו להגיע בשלב הראשוני לסעוד את מיטת קרובם, או לאפשר את חזרתו לבית הוריו. בדצמבר 2009, חמישה חודשים לאחר הפיגוע, התנצלה חברת החדשות של ערוץ 2 באופן רשמי על כך שבליל הרצח צולמו ושודרו תמונות הנערים הפצועים ללא אישור ועל עוגמת הנפש שנגרמה בשל כך.

המכה קשה מנשוא. אולי כעת, במלאת חודש לאירוע, אצליח לספר לכם קצת על הומופוביה. במונח הומופוביה נעשה שימוש לתיאור תגובות עוינות כלפי קהילת הלהט"ב והיא מוגדרת כמקבץ דעות קדומות שליליות נגד הומואים ולסביות. מקבץ זה מגלם בתוכו פחדים אירציונאליים מפני הומואים ולסביות, אשר מיתרגמים לביטויי לעג ומגיעים, כפי שראינו, עד לפשעי שנאה. במאמר משנת 2004 על מה שעומד מאחורי גילויי ההומופוביה האלימים מציין פרופ' גרגורי הֶרֶק, ממובילי חקר ההומופוביה, שישנם קלינאים הרואים בהומופוביה הפרעה נפשית לכל דבר. סלידה עזה ותגובות פחד מהומוסקסואליות אף נצפו בקרב נפגעי נפש.

אז ממה מפחדים ההומופובים?

אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, טען שכולנו נולדנו עם פוטנציאל להיות ביסקסואלים. ואולם, רוב בני האדם מדחיקים את המשיכה לבני מינם משום בגלל הסנקציות החברתיות הצפויות להם. בגלל השילוב בין גורמים ביולוגיים שעדיין לא ברורים לדינמיקה משפחתית מסוימת חלק אינו מצליח להדחיק משיכה זו ומממש אותה. מנגד, ההומופובים נאלצים להפעיל מנגנוני הגנה נוספים ומשליכים את משיכתם לבני מינם על הומואים מוצהרים ונלחמים בהם עד חורמה.

טענה תיאורטית זו נבדקה בניסוי מפורסם שראה אור בכתב העת היוקרתי Journal of Abnormal Psychology. במסגרת הניסוי נבדק הקשר בין עוררות מינית והומופוביה בקרב גברים הומואים שמילאו שאלוני הומופוביה. הם חוברו למכשיר הבודק את עצמת הזקפה וצפו בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לאישה, בין גבר לגבר ובין אישה לאישה. נמצא שעוצמת הזקפה של כל הנבדקים גברה תוך כדי הצפייה בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לאישה ובין אישה לאישה. ואולם, עוצמת הזקפה של בעלי הציונים הגבוהים בשאלון ההומופוביה גברה תוך כדי הצפייה בסרטונים שהציגו יחסי מין בין גבר לגבר. מממצא שממנו הסיקו החוקרים שהומופוביה קשורה לעוררות הומוסקסואלית שהפרט ההומופוב מכחיש אותה.

השלכות לכל החיים

כמה מהאתגרים הפסיכולוגיים העיקריים העומדים בפני הומואים ולסביות ניצולי פשעי שנאה. הוא טבע את המונח הטרוסקסיזם. מונח זה מגלם בתוכו את ההנחה שכל בני האדם הטרוסקסואלים והטרוסקסואליות היא הנטייה המינית הנורמלית היחידה. הואיל וכולנו גדלים בחברה הטרוסקסיסטית כזו, לא נותר לנו אלא להפנים באופן אוטומטי את הרתיעה המופנית כלפינו. כאשר זו חובת לקוֹרְבׇּנוֹּת (victimization) מתרחש משבר. משבר זה עשוי לטמון בחובו הזדמנויות לצמיחה פוסט-טראומטית, אך גם סיכונים לפיתוח הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, התמכרות לסמים ואלכוהול ועד ניסיונות אובדניים.

התיוג השלילי (סטיגמה) של הומואים נמשך גם בימינו והפער בין הפופולאריות לכאורה של מנחי טלוויזיה ואנשי תקשורת החיים בלב הבועה התל-אביבית רחוקה מלשקף את הקורה בישראל ובעולם. מחקרים רבים. כך למשל במחקר שעקב במשך 8 שנים אחרי 128 סטודנטים מאוניברסיטת ייל בשנת 2019 גילה דיכאון עמיד וחרדה חברתית הולכת וגוברת כתוצאה מגילויי הומופוביה שהופנו כלפיהם בשלבים מוקדמים יותר בחיים.
ממחקר שפורסם אף הוא בשנת 2019 נמצא שברוב מדינות ארה"ב נחקקו אמנם חוקים נגד פשעי שנאה בעשורים האחרונים אך הם לא כללו פשעים נגד חברי קהילת הלהט"ב, על אף שהסיכוי שיהיו קורבנות לאיומים ואלימות גבוה מזה של מגזרים אחרים באוכלוסייה. יתר על כן, פשעי שנאה נגד להט"ב מדווחים לעתים רחוקות וכשהם מדווחים אינם מסתיימים בהרשעות. זאת על אף שקרובנות הפשעים הללו עלולים לסבול מהשפעות ממאירות על בריאותם הנפשית יותר מאשר קורבנות פשעים אחרים.

לסיכום ממצאים אלה והרצח המתועב שאירע בלב תל-אביב, ניתן להצביע על שתי מסקנות עיקריות:

  • על אף הרושם המתקבל באמצעי התקשורת, בקרב מגזרים רחבים עדיין קיימות דעות קדומות נגד הומואים. בחלק מהמקרים מדובר בהומופוביה שהיא פצצת זמן מתקתקת. ממפגשים עם מטופלים הומואים ומשפחותיהם, קיים ניתוק מוחלט בין ההתקדמות בזכויות האזרח ובתקשורת ביחס לקהילת הלהט"ב למה שמתרחש בדל"ת אמות. 
  • עם כל החשיבות הפוליטית שיש ליציאה מהארון במלחמה בדעות החשוכות, יש לזכור שמדובר בתהליך אינדיבידואלי מאוד ולמעשה, מספר סיפורי היציאה מהארון כמספר סיפורי החיים האישיים של ההומוסקסואלים והלסביות שיצאו בארון או נשארו בתוכו. ליציאה מהארון פוליטיקה משלה הדורשת לצאת מהארון הרבה ומהר ופסיכולוגיה משלה הדורשת התחשבות בקצב האישי של הפרט, ברמת המוחצנות שלו, בצנעת הפרט שלו, ברקע המשפחתי שלו ועוד כהנה וכהנה משתנים אינדיבידואליים רבים מאוד.

מאמרים נוספים בנושא:
 הומוסקסואליות לטנטית , גורמי סיכון לאובדנות בקרב להט"ב, הומופוביה, הומופוביה ודתיות

 

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
הומוסקסואליות לטנטית הומופוביה הומופוביה מופנמת פסיכולוג לגייז דיכאון ויציאה מהארון פשעי שנאה נגד להט"ב
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם הומוסקסואלים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • טיפול פסיכודינמי בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • הפרופסור לפסיכולוגיה ונערי הליווי שלו: סופו העגום של סיפור הצלחה
  • קווים מנחים לפסיכותרפיה במטופלות/ים לסביות, הומואים וביסקסואלים: APA
  • איידספוביה
  • דף הבית
  • אודות
  • Curriculum Vitae
  • שאלות שכיחות
  • הרצאות מוקלטות
  • כתבות ברשת
  • מקורות מידע וארגוני תמיכה
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • צור קשר
מאמרים אחרונים

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

יציאה מהארון: המדריך המעשי

יציאה מהארון: מתי ובפני מי?

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

האם יציאה מהארון מעידה בהכרח על קבלה עצמית?

למה הומואים נמשכים לסטרייטים?

שינוי הנטייה המינית | מציאות או משאלה?

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בהומואים וביסקסואלים

ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים – לא ורוד כמו בטלוויזיה

הומו בארון | טיפול בגברים הומואים וביסקסואלים בגישה הומניסטית

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל