שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה לגברים הומואים, ביסקסואלים ומתלבטים
רח סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidirubi@netvision.net.il
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
מחירה של קבלה ללא תנאי
ראשי » טיפול » מחירה של קבלה ללא תנאי

מחירה של קבלה ללא תנאי

שלומית,* בשנות השלושים לחייה, ביקשה לקבוע פגישה דחופה לצורך התייעצות. שלומית גדלה במשפחה שמרנית חמה, ממוצא מזרחי. הוריה אנשים חמים בשנות השישים לחייהם. שלומית גרה עם בת-זוג, בת גילה בערך, מספר שנים. את משיכתה לנשים החלה לממש באמצע שנות העשרים לחייה, באופן מהוסס ובהסתר. בשנתיים האחרונות החלה לצאת מהארון בפני מקורביה, בתוכם אחיה, שקיבלו את העניין בהבנה. כיום היא מבלה עם חברתה במקומות בילוי שונים של הקהילה ומשתתפת במצעדי הגאווה כל שנה. שלומית לא חשה שלמה עם עצמה ועם נטיותיה המיניות עד שתספר להוריה. היא אף התייעצה מספר פעמים בקבוצת תמיכה להורים, שם עודדו אותה לספר להוריה. בגלל הבדלי הדורות והמנטאליות היא לא העזה לעשות כן בעצמה, אלא נעזרה לצורך כך באחיה שסיפרו להורים, לבקשתה של שלומית. התגובה הייתה קשה. אמה של שלומית קיבלה התקף-לב מייד עם היוודע הבשורה. לאחר התאוששות היא עדיין בטיפול תרופתי כבד. תדירות ביקוריה של שלומית אחת לשבוע בבית ההורים ירדה לאחת לחודש, אף שלא היה כל ביטוי של התרחקות מצדם. הביקורים מלווים שתיקות כבדות. חברתה, שבעבר הצטרפה אל שלומית כשותפתה לדירה, אינה עושה זאת עוד. להוריה של שלומית קשה לראותה.

במבט שטחי מתבונן מן הצד היה מתרשם ששלומית מקבלת את נטייתה המינית. מה יכול להיות גלוי, פתוח ו"מוצהר" יותר מהשתתפות במצעדי גאווה, יציאה מהארון בפני אחיה והוריה ובילוי באתרי הקהילה? הסתכלות מעמיקה יותר מלמדת שכדי לקבל את עצמה, שלומית הייתה זקוקה לסדרה של אישורים מהסביבה. צורך זה לא היה בלעדי לתחום האוריינטאציה המינית, אלא חצה תחומים ואפיין את אישיותה והתנהגותה לכל אורך הדרך.

תאמרו כולנו כך? במידה מסוימת. כמו בכל תכונה או התנהגות קיימים הבדלים בין-אישיים ניכרים. היה זה קארל רוג'רס שהצביע על הניגוד שבין הצורך של האדם, מרגע לידתו, להגשים את עצמו ואת הפוטנציאל האינדיוודואלי הטמון בו ובין הצורך לקבל "יחס חיובי בלתי מותנה". כאשר שני הצרכים נמצאים בקונפליקט והצורך בקבלת יחסי חיובי בלתי מותנה גובר, מדחיק הילד את מה שהוא באמת רוצה, מעוות את הצורך המקורי להגשמה עצמית ומפנים את רצון הוריו כאילו היה זה רצונו שלו. תהליך זה אינו מודע ויוצר קושי להבדיל בין מה שאנו רוצים ובין מה שהסביבה רוצה מאיתנו. כמובן, ככל שהורינו סיפקו לנו קבלה ללא תנאי, נוכל להגשים את עצמנו, לקבל את עצמנו ועקב כך, גם את הזולת ואילו ככל שהאהבה שקיבלנו הייתה מותנית, נהפוך להיות אנשים קונפורמיים, צייתניים ופחות מודעים לרצונותינו האמיתיים, שהודחקו במטרה לרצות את הורינו ובהרחבה, את הסביבה.

כשמדובר באדם קונפורמי, בעל נטייה לרצות את הסביבה, שאיתרע מזלו להיות הומוסקסואל, קיים בו קונפליקט איזו סביבה לרצות, את זו הסטרייטית, את זו ההומואית? ומה אם יש ניגוד? אחת הטכניקות המקובלות, בה השתמשה גם שלומית, היא לרתום את החברה הסטרייטית כדי לקבל את רצונותיה של החברה ההומואית ולהשאיר את עצמי מחוץ לתחום. שלומית שהתייעצה בקבוצת התמיכה להורים להומוסקסואלים קיבלה מסר שאכן מתאים לאותם הורים שהגיעו לקבוצה, כאלה שהיו מספיק ליבראלים כדי להגיע לקבוצה, אשר דיברו מניסיונם. אלא שניסיון זו לא היה רלוונטי לגבי הוריה של שלומית, שהוכו בתדהמה ממנה לא התאוששו.

מה קורה בטיפול באנשים הקרובים יותר לצורך לרצות את הסביבה כדי לזכות באהבה ומתרחקים מהצורך להגשים את עצמם? המונח המקובל בהקשר זה הוא "חוויה מתקנת". במהלך הקשר הטיפולי, בהנחה שיש התאמה בין המטפל והמטופל, נוכח המטופל לדעת שהמטפל מקבל אותו קבלה שאינו תלויה בדבר, את היחס הזה הוא מפנים לאט ובהדרגה וכך הוא מתחיל לקבל את עצמו ולקבל אנשים אחרים כמות שהם. התהליך ארוך ומורכב הרבה יותר מאשר היעזרות בקבוצת תמיכה כזו או אחרת, שכבודה במקומה מונח, אך את ה"עיצה", את התשובה לשאלה הנצחית: "מה לעשות?", מקבל האדם לא מחברי קבוצה כאלה או אחרים המלמדים אותו מניסיונם (ויש הרבה מה ללמוד מניסיונם, אם מעבירים את המסר דרך פילטר אינדיבידואלי) וגם לא מהמטפל, שאינו מורה, גם לא מדריך לחיים, אלא מתוך עצמו. אז מתעורר לחיים אותו מנגנון אינטואיטיבי מולד, על פי רוג'רס, שבאמצעותו יודע התינוק, הילד ומאוחר יותר המבוגר, מה מקדם את הפוטנציאל האישי שלו ומה מעכב אותו, מנגנון שהשתבש ועוות בגלל הצורך לרצות את הסביבה. חיפוש מתמיד אחרי אישורים מהסביבה, לעומת זאת, מגביר את התלות, מפחית את הקבלה העצמית וגורם לחוסר קבלה של הזולת. כך נעים להם, לעיתים קרובות, "פוסלים" ו"נפסלים" במעגלי קסמים של פגישות עיוורות והופכים להיות למחפשים כרוניים, לכאורה של בני-זוג, אך למעשה של קבלה ללא תנאי, שאינה מצויה בשפע באותו מעגל קסמים, משום שגם הצד שני לא קיבל עדיין את עצמו. התהליך, כמובן, אינו מודע, אך את ביטויו אנו שומעים השכם והערב: "איך זה מי שאני רוצה אותו לא רוצה אותי ומי שרוצה אותי לא מושך אותי?"


*מתיאורי המקרים בפוסט זה, ובכל הפוסטים באתר, הושמט כל פרט העלול לגרום לזיהוי המטופל ופגיעה בזכותו לחיסיון

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
אהבה ללא תנאי הומוסקסואליות קבלה ללא תנאי פסיכולוג לגייז
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה
  • הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • סופו העגום של סיפור הצלחה
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

הומופוביה כמקור לפסיכופתולוגיה

הומופוביה מופנמת – הציר המרכזי של הטיפול בהומואים

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidirubi@netvision.net.il  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל