שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
פרופ' גידי רובינשטיין – "שרינק פרנדלי"
פסיכותרפיה להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים בזהות המינית
רח' סוטין 14, תל-אביב
טלפון 03-6969697 (לתיאום פגישה)
gidi.rubinstein@gmail.com
ערוץ היוטיוב הרשמי של
פרופ' גידי רובינשטיין
פורום ייעוץ פורום ייעוץ
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
שרינק פרנדלי | פרופ' גידי רובינשטיין
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
  • דף הבית
  • אודות
  • שאלות שכיחות
  • יציאה מהארון
  • יחסים וזוגיות
  • הומופוביה מופנמת
  • ביסקסואליות
  • טיפול
  • בין בושה לגאווה (ספר)
  • כתבות ברשת
  • הרצאות
  • ביקורות ספרים
  • פסיכותרפיה – כללי
  • מידע ותמיכה
  • צור קשר
הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
ראשי » טיפול » הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

גורמי סיכון ייחודיים הומואים וביסקסואלים להידבקות בקורונה


לא חלפו יומיים-שלושה מהסרת הסגר ובקליניקה התרווח על הספה סטודנט לרפואה1, לא פחות ולא יותר, שהגביר את תדירות הדייטים שלו בצורה ניכרת יחסית לתקופה שלפני הסגר. בזמן הסגר נמנע ממין אנאלי כי לא היה ברשותו קונדום, אך עם ההכרזה על ההקלות בהנחיות, גברה תדירות המין המזדמן שלו ל-4-3 פעמים בשבוע. אנו החוקרים נזהרים מהכללת ממצאי מחקרים קליניים (הנערכים על מטופלים) על האוכלוסייה הכללית, אך שותפיו המיניים של הבחור בהחלט היוו "מדגם מייצג של אוכלוסיית הגברים ההומואים בשעות ה-30-20 לחייהם. גם הוא וגם שותפיו הקפידו על שימוש בקונדום, אך כמובן שלא על עטיית מסיכה ולא על מרחק של 2 מ'. אינני יודע אם היו אלה הפולניה או החוקר שבי, שהקשו: "איך זה נזהרת כל כך כשלא היה לך קונדום ועכשיו אתה מפר את כל ההנחיות בקשר לקורונה?". הבחור עם הפסיכומטרי הגבוה וההשכלה הרפואית לא נשאר חייב: "איידס היא מחלה הרבה יותר קשה מקורונה, אני לא בקבוצת סיכון, גם אם אדבק אחלה בצורה הקלה של המחלה ואחלים מהר […]". לקחתי נשימה עמוקה, לפני שאהפוך ממטפל למחנך, נצרתי את לשוני ולא הכברתי מילים על על הוריו, סבו וסבתו שביקר והשארתי זאת למערך ההסברה של משרד הבריאות.


"לא קל כל כך להידבק באיידס", כתוב באתר הוועד למלחמה באיידס. בניגוד לקורונה, אי-אפשר להידבק באיידס באמצעות לחיצת יד, חיבוק, נשיקה צרפתית מתמשכת, התעטשות או שיעול של אדם אחר. הרבה דיו נשפך על חיפוש ריגושים ונטילת סיכונים מיניים כגורם המקשה על מונוגמיה בקשר זוגי בין גברים, והרבה-הרבה יותר מחקרי בריאות נערכו על כך בהקשר של מניעת הדבקה באיידס.2

במחקר שערכתי בשנת 2017 על אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי בנגיף האיידס נמצא שהסתמכות על הטיפול התרופתי באיידס  והתעלמות מתופעות הלוואי הלא-פשוטות של טיפול זה היו שכיחות יותר ככל שגיל המשתתף ורמת קבלתו את נטייתו המינית השונה (דבר מבורך כשלעצמו).היו גבוהים יותר, אך ככל שרמות ההשכלה והמוכוונות (תכונת אישיוּת המגלמת בתוכה זהירות, כושר התמדה, דבקות במטרה, מחויבות, יעילות וארגון) היו גבוהות יותר, רמת האופטימיות מהטיפול התרופתי ורמת הסיכון המיני היו נמוכות יותר. כן נמצא שרמת האופטימיות מהטיפול התרופתי של הנשאים/חולים הייתה גבוה מזו של מי שלא אובחנו כנשאים/חולים. כלומר, היבטים שונים של דחיית סיפוקים הפחיתו את הנטייה להתנהגות מינית מסוכנת.

מתוצאות סקר מקוון שנערך בישראל בתקופת הסגר של מרץ-אפריל 2020 על שינויים בהתנהגות המינית של גברים הומואים בצל הקורונה עולה כי כ-40% מהמשתתפים המשיכו לפגוש שותפים ליחסי מין מזדמנים. גיל צעיר, היעדר קשר זוגי ומצוקה נפשית מילאו תפקיד מרכזי בהפרת המרחק החברתי ע"י יחסי מין מזדמנים, אם כי ניכר צמצום הפעילות המינית (בעיקר הימנעות מנשיקות). הסיכון להידבק בקורונה נתפס כגבוה יותר משמעותית מהסיכון להידבק באיידס. גם הזמן שהוקדש לשימוש ביישומוני הכרויות ולצפייה בסרטים פורנוגרפיים ולמין וירטואלי בטלפון ובמצלמות היה גבוה באופן משמעותי יותר יחסית לתקופה שלפני הסגר. יש לשער שזהירות יחסית זו פחתה מאז הסרת הסגר ושמספר המפגשים והשותפים המיניים עלה מאז.

ריגושים מסוכנים

אחת מתכונות האישיוּת הרלוונטיות ביותר להבנת הסיכון המוגבר של גברים הומואים להידבק בקורונה היא חיפוש ריגושים. מושג זה נטבע ע"י הפסיכולוג מרווין צוקרמן שפיתח שאלון למדידתה. תכונה זו מתבטאת בחיפוש חוויות ורגשות מגוונים, חדשים, מורכבים ועוצמתיים, על הסיכון הכרוך בכך. בניתוח-על (meta-analysis) של תוצאות מחקרים שנערכו במשך 35 שנים תוך שימוש בשאלון של צוקרמן מצביעות על כך שהמרדף אחר ריגושים וסיכונים מאפיין גברים הרבה יותר מנשים. מסקירה אפידמיולוגית וקלינית על הידבקות באיידס במשך השנים 2015-1981 בקרב גברים הומואים ישראלים עולה שנטילת סיכון מיני גבוהה יותר בקרב גברים אלה יחסית לעמיתיהם ההטרוסקסואלים. מחפשי ריגושים זקוקים לגירויים רבים כדי להגיע לעוררות. מתוצאות המחקרים השונים שבהם נעשה שימוש בשאלון שפיתח צוקרמן עולה שניתן שחיפוש הריגושים כולל ארבעה מרכיבים:

(א) חיפוש רֶטֶט (Thrill, מילה המשמשת באנגלית גם להגדרת סרטי אימה) והרפתקאות הכוללות תשוקה לפעילויות מחוץ לבית הכרוכות בריגושים וסיכונים – מרכיב זה בא לידי ביטוי בתופעת ה"שוטטות" (cruising), חיפוש אחר יחסי מין, לרוב אנונימיים, מזדמנים וחד-פעמיים, בעיקר בקרב גברים הומואים תוך כדי הליכה, נסיעה ושימוש באמצעים וירטואליים.

(ב) חיפוש חוויות חושיות ונפשיות חדשות באמצעים חדשים – העומד גם הוא בתכלית הניגוד ל מרחק חברתי, בידוד וסגר

(ג) שחרור מעכבות וצורך לאבד שליטה

(ד) רגישות לשיעמום המתבטאת בחוסר סובלנות לפעילויות ומפגשים חוזרים עם אותם אנשים.

הימנעות כהסתגלות בריאה למציאות חולה

הימנעות והתבודדות מבטאות לרוב הפרעה נפשית כזו או אחרת (למשל, חרדה חברתית או הפרעת אישיות נמנעת). הזרם האנטי-פסיכיאטרי רואה בפסיכוזה (מחלת נפש קשה המערבת ניתוק מהמציאות) צורת הסתגלות טבעית למציאות פתולוגית. דומה שתפיסה זו נכונה במיוחד בעידן הקורונה. בימים כתיקונם עלול מין וירטואלי בטלפון או במצלמות להעיד על צורך לפצל בין מין ורגש, אך בעידן הקורונה הוא  עולה בקנה אחד עם הצורך במרחק חברתי שנכפה עלינו. לעומת זאת, הנטייה להשתעמם מהר והצורך בריגושים מסוכנים מגבירים את המרדף אחר מפגשים מיניים פנים אל פנים (גם אם אינם כוללים נשיקות) וברור שאלה אינם יכולים להתקיים במרחק 2 מ'.

מסקירת גורמי הסיכון להתאבדות בקרב בני נוער להט"ב עולה שגברים הומואים סובלים עדיין מגילויי הומופוביה מצד חברת הרוב ההטרוסקסואלית, דבר המגביר את שיעור ההפרעות הנפשיות. שיעורי הרווקות הגבוהים בקרב גברים הומואים והגבלת המפגשים עם בני משפחותיהם וחבריהם מוסיפים לתחושת הבדידות המנותבת לעתים קרובות למפגשים מיניים פנים אל פנים המגבירים את הסיכון להידבק בקורונה ולהעבירה גם מבלי שהאדם יפתח תסמינים בעצמו.


תוצאות המחקרים המבוקרים והקפדניים בימינו בניסיון להסביר את השיעור המוגבר של הפרעות נפשיות בקהילת הלהט"ב מעידים על כך שהסובלים מהפרעות אלו היו רובם ככולם נפגעי הומופוביה של חברת הרוב ההטרוסקסואלית, אשר הפנימו את ביטויי הלעג והתוקפנות כלפיהם והומופוביה מופנמת זו – ולא הנטייה המינית השונה כשלעצמה – היא זו שגרמה לשיעור התחלואה הנפשית המוגברת.


בטיפול

יחסי מין, פרט ליצר החייתי שהם כוללים, הם ביטוי לצורך בקרבה ומגע אנושיים, המעידים על בריאות נפשית בימים כתיקונם, ואולם שבימים אלה שלפני הימים הנוראים, הימים אכן נוראים. השיעור הגבוה של רווקים בקהילת הלהט"ב גורם לתחושת בדידות שלעתים קרובות המפלט ממנה הוא מין מזדמן. המרחק החברתי הנדרש כאמצעי מניעה של הידבקות בקורונה עומד בניגוד לאופיים החברתי של רוב בני-האדם. מנגנוני הגנה, בשפה הפסיכואנליטית, נועדו להגן עלינו מפני חרדה. רוב המנגנונים הללו כוללים עיוות בתפיסת המציאות הקשה ושימוש מוגזם בהם אינו רצוי, ואולם מנגנון ההגנה היחיד שאין בו עיוות כזה הוא עידון (סובלימציה). במנגנון זה מנותבים הדחפים לפעילות נורמטיבית (למשל, ניתוב דחף התוקפנות לעיסוק בספורט תחרותי ותיעול היצר המיני לעיסוק בפיסול או ציור בעלי אופי ארוטי). פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ראה בעידון מנגנון המעיד על רמה גבוהה של התפתחות נפשית.

בראייה אופטימית יותר, ניתן למנף בטיפול את ההתייחסות לבדידות, המתורגמת לחשק מיני ומביאה למפגשים מיניים מסוכנים בתקופה זו, כדי לטפל בגורמים המונעים מהאדם יצירת קשר זוגי מונוגמי, אשר גברים רבים מחפשים באתרי ההיכרות השונים.

לחילופין, אף שהפסיכולוגיה של האינטרנט רואה את ההתמכרות אליו גורם סיכון לניכור ובידוד חברתיים, הרי שבעידן הקורונה שימוש בטלפון או במצלמות למין וירטואלי היא התנהגות בטוחה לאין ערוך ממפגשים מינים שבהם לא ניתן לנקוט באמצעי המניעה המומלצים ע"י הממסד הרפואי.

 

לקריאת הכתבה ב-GayTimes לחצו כאן

______

1פרטי המטופל שונו כדי להגן על חסיונו.

2איידס וקורונה – מה צריך לדעת

שיתוף
  • Twitter
  • Google
  • Facebook
  • הדפסה
  • אימייל
  • LinkedIn
גייז הומואים COVID-19 הידבקות בקורונה
« הקודם
הבא »
מאמר החודש
  • סטרייטים הולכים לאיבוד – על הומוסקסואליות לטנטית
חדשות האתר
  • מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה
  • אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי
  • יציאה מהארון: המדריך המעשי
  • יציאה מהארון: מתי ובפני מי?
  • הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)
  • גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב
  • יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב
  • ההשפעה הממארת של הומופוביה כלפי סטודנטים הומואים
  • אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?
  • הומו בארון | טיפול הומניסטי בהומואים וביסקסואלים בארון
  • זהות מינית, נטייה מינית וזהות מגדרית
  • מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?
  • יציאה מהארון וקבלה עצמית
  • טיפולי המרה | מה פרויד אמר על כך?
  • האם רצוי שמטפל בהומואים יהיה הומו בעצמו?
  • טיפול פסיכולוגי למי?
  • טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים
  • במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!
  • גברים הומואים: בחירת בני-זוג
  • מה באמת אמר פרויד על הומוסקסואליות והטיפול בה
  • הומופוביה ודתיות – עניין של אישיות
  • למה הומואים נמשכים לסטרייטים?
  • לזכרם: במלאת חודש לרצח בבר-נוער
  • קווים מנחים לטיפול בהומואים
  • הומופוביה מהי?
  • ביסקסואליות מהי?
  • האם גברים הומואים יכולים לחיות בזוגיות?
  • מה עליי לעשות כהורה לבן הומו?
  • האם הומואים זקוקים לטיפול פסיכולוגי מיוחד?
  • האם כדאי לצאת מהארון?
  • מהי יציאה מהארון?
  • האם ניתן לשנות את הנטייה המינית?
  • האם הומוסקסואליות היא הפרעה נפשית?
  • הומוסקסואליות מהי?
  • טיפול בנעלי בית: ייעוץ פסיכולוגי מקוון
  • איזה דיכאון
  • צילה של האהבה: על קנאה מינית וקנאה רגשית
  • תזרוק אותו!
  • כך היה – כך יהיה?
  • זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים
  • זה לא כל כך פשוט לשמור על קשר סגור
  • סטרייטים הולכים לאיבוד: על הומוסקסואליות לטנטית
  • להתאהב בסטרייט – הומופוביה מופנמת?
  • הכמיהה לנערים שבחבורה – לא רק מינית
  • ביסקסואליות: ברכה או קללה?
  • הכי גאים שיש: תגובות המטופלים
  • פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: ישראל 2002
  • מר נרקיס אינו עליז
  • דחויים פעמיים
  • כשמרגרט פגשה את בארי
  • הפרעת גוף דיסמורפית בקרב גברים הומואים
  • צא מהרגשי! על קשיחות גברית ואהבה
  • אישיות, סטייה ודיעה קדומה
  • האם אני הומו? הפרעה כפייתית הומוסקסואלית (HOCD)
  • ריגושים מסוכנים
  • הטיפול התרופתי באיידס: אופטימיות לא זהירה
  • מפחדים מעצמם: הומופוביה והומוסקסואליות לטנטית
  • הפרעות אכילה בקרב גברים הומואים
  • מבוגר מדיי ?
  • מחירה של קבלה ללא תנאי
  • יציאה מהארון: הפסיכולוגיה והפוליטיקה
  • זוגיות בארון – הייתכן?
  • הטיפול בהומופוביה מופנמת
  • כשארוס פוגש את טנאטוס
  • טיפולי המרה: עמדות המטופלים
  • האישה שאיתו
  • הומואים לשעבר – הייתכן?
  • לקוחותיהם של נערי ליווי
  • מתי לדבר ומתי לבלוע: על שיחות ותרופות
  • סופו העגום של סיפור הצלחה
  • עיקרי הטיפול הפסיכולוגי בלהט"ב
  • איידספוביה
מאמרים אחרונים

מה פרויד באמת אמר על טיפולי המרה – פסיכואקטואליה

אופטימיות לא זהירה מהטיפול התרופתי באיידס: המחקר המקורי

יציאה מהארון: המדריך המעשי

גורמי סיכון לאובדנות בקרב מתבגרים להט"ב

יתרונות הפסיכולוגיה החיובית לטיפול בלהט"ב

הרבה יותר קשה להידבק באיידס: גורמי סיכון ייחודיים לגברים הומואים להידבק בנגיף הקורונה (COVID-19)

אבא ואבא: מה אומרים המחקרים על הורות חד מינית?

מונוגמיה בקרב הומואים: גזירה שהציבור יכול לעמוד בה?

טיפול זוגי ייחודי בגברים גאים

במי אנחנו מתאהבים? פשרה היא לא מילה גסה!

פרטי התקשרות

פרופ' גידי רובינשטיין טל'   03-6969697 gidi.rubinstein@gmail.com  (לתיאום פגישה)

לייעוץ ראשוני (ללא תשלום) - ניתן לפנות לפורום כאן

נושאים
  • טיפול
  • ביסקסואליות
  • יציאה מהארון
  • הומופוביה
  • יחסים וזוגיות
  • שאלות שכיחות
גלילה לראש העמוד
loading ביטול
ההודעה לא נשלחה - יש לבדוק את כתובת האימייל שוב!
בדיקת אימייל נכשלה, יש לנסות שוב
מצטערים, האתר שלך אינו מאפשר שיתוף תוכן באמצעות האימייל