המחזה של קלייר מקאינטייר, "המורה למתמטיקה" (The Math Tutor), המועלה בימים אלה על בימת תיאטרון המפסטיד בלונדון, בה ביקרתי לאחרונה, מעמיד לכאורה במרכזו עלילה שמעליל נער מופרע, בן 15, בן לאם חד-הורית, על המורה הפרטי שלו למתמטיקה, כאילו הלה ניסה להתחיל איתו בזמן השיעור. כעלילה משנית כביכול מוצג סיפור יחסיהם האינטימיים של אותו מורה למתמטיקה (שיש לו בן-זוג) עם אבי חברו של אותו נער וכעלילה נוספת מוצג מרקם היחסים העדין של האב עם אשתו ג'יין. ג'יין יודעת על נטיותיו המיניות של הבעל והציבה שני תנאים סבירים וצנועים בלבד: (א) לא לדעת פרטים על יחסיו עם גברים ו-(ב) שאנשים המוכרים למשפחה לא יימנו על שותפיו המיניים. לאחר גילוי הרומן של הבעל עם המורה למתמטיקה של בנו, מחליטה האישה לפרק את מסגרת הנישואין. לא אכביר מילים על המשחק הנפלא, על הבימוי, על השילוב הנהדר בין הטראגי והקומי. ההצגה שובחה דיה, ובצדק, מעל דפי העיתונות הבריטית.
ואולם, המחזה שופך אור על תופעה מוכרת, המדוברת רק בחדרי חדרים: חיי נשותיהם של גברים הומואים וביסקסואלים, שהביעו בשלב זה או אחר של החיים המשותפים קבלה, בתנאים כאלה ואחרים, של נטיותיהם המיניות של בעליהן. קבוצה דוממת מאוד, שנקלעה במשך השנים לחדר הטיפולים שלי, ורק המחזה הזה גרם לי להגדיר אותה כקבוצה, אולי משום שהסיפורים היו כה אישיים וכה שונים זה מזה, כמו גם ההסדרים אליהם הגיעו אותן נשים עם בעליהן. הספרות המקצועית, רווית ההמלצות על קבוצות תמיכה כאלו ואחרות, עוברת בשתיקה על מגזר זה באוכלוסייה.
ש', גמלאית בשנות השישים לחייה, פנתה אליי במשך התקופה הקצרה בה עניתי לשאלות במדור הסקסולוגיה של "ידיעות אחרונות". כמשאלת-לב שלה הבינה בטעות את אחת מתשובותיי על ביסקסואליות כסיכוי להפוך את בעלה לסטרייט נאמן. כעבור למעלה משנה פנה אליי לטיפול גבר נשוי, שנקלע למערכת יחסים אומללה עם בחור שסחט ממנו כספים תוך כדי איום לספר לאשתו על נטיותיו המיניות. כהתערבות חירום בשעת משבר, הצעתי לבעל לשקול את חשיפת נטיותיו בפני אשתו, לה הוא נשוי למעלה מ-30 שנה, תוך שיקולי עלות-תועלת מחושבים במרקם היחסים העדין והמסוכן של שלישייה זו. לאחר הגילוי ראיתי גם את האישה לסדרת שיחות קצרה.
לעיתים רחוקות מזדמן לו לאדם להיות מוכה בתדהמה מהרושם שמותירה בו הכרות עם אדם חדש בחמש הדקות הראשונות למפגש. כמו ג'יין, שתי הנשים שהגיעו אליי הכו אותי בתדהמה כזו. מצד אחד, הן מילאו עד תום את תפקיד "העזר כנגדו", אולי בצורה הרבה יותר קיצונית מנשים רבות הנשואות לסטרייטים. מצד שני, הן עמדו על זכויותיהן וניווטו את היחסים עם הבעל בצורה שדומה היה שהיה מתמוטט, אילו עשו מה שעשתה ג'יין במחזה, כשפירקה את מסגרת הנישואין. במידה רבה מאוד, הן מילאו תפקיד אימהי, מקבל מצד אחד ומגביל מצד שני, כלפי בעליהן, יד ברזל עטופה בכפפת משי. ההסדרים אליהם הגיעו עם בעליהן היו שונים, אולי אף מנוגדים: זו דרשה לא לדעת כלום, אך הודיעה מפורשות שאם אחת האפיזודות המיניות תהפוך לרומן, היא לא תעמוד בכך – אמרה ולא יספה – וזו דרשה לא רק לדעת הכול אודות יחסיו של בעלה עם מאהביו, אלא אף להכירם אישית ובמהלך השנים אף נשארה איתם בקשר, גם לאחר שהקשר בינם ובין בעלה נותק.
ת', אשתו של הגבר שהיה נתון לסחיטה ואיומים, הגיעה מלאת ספקות לגבי יעילותו של טיפול פסיכולוגי. "מה שבאמת היה עוזר לי", אמרה, "הוא להכיר נשים במצב דומה". שתי נשים, בערך באותו גיל, בערך באותו מקצוע, שונות מאוד ועם זאת דומות כל כך מבחינה מסוימת. היה אפשר לכלות שנים של טיפול פסיכואנליטי שיעמת אותן עם ליקויים אפשריים בזהותן הנשית, שגרמו להן באופן בלתי-מודע להינשא לגברים הומואים או ביסקסואלים. אחת הייתה לפני שנים בטיפול מסוג זה ועזבה אותו בטריקת דלת. לאחרת אף היה, לפני נישואיה, רומן עם גבר, שלימים הסתבר כהומו. אפשר היה לנתח, לפרק ולפרש ואחר כך לנסות ולהרכיב מחדש את הכול. זו מהותו של הטיפול הפסיכואנליטי ולעיתים קרובות, כשמדובר באנשים צעירים יותר, אני נוהג כך. בשני מקרים אלה חשתי כאין וכאפס לעומת תעצומות הנפש, סף התסכול הגבוה והכישרון לנווט ביד רמה ובזרוע נטויה בין שמירה על קשר עם אדם אהוב ובין עמידה על זכויותיהן, שהפגינו נשים אלה.
לפעמים החיים חזקים מכל טיפול פסיכולוגי. בצעד מאוד לא שיגרתי, החלטתי להגשים את משאלתה של ת' והתקשרתי אל ש', שבעצם ראיתיה רק פעם אחת לפני למעלה משנה. בהיסוס מסוים, הזכרתי לה מי אני ושוב נתקלתי, תוך דקה, בעוצמה האדירה שלה: "הקליטה כאן גרועה מאוד. אם אתה יכול להתקשר עוד חמש דקות…", אמרה בטון ענייני. התקשרתי שוב ואמרתי לה, שנמצאת בטיפולי אישה במצב דומה, ולדעתי שתיהן עשויות להפיק תועלת רבה מקשר אפשרי ביניהן. קיבלתי, ללא היסוס, הסכמה מ-ש' למסור את מספר הטלפון שלה ל-ת', מלווה בהבנה, שהובעה באסרטיביות רבה, שהכול ייעשה בדיסקרטיות. "הרגשנו כאילו אנחנו מכירות שנים", אמרה לי ת' בפגישה הבאה. הקשר נמשך באינטנסיביות עד היום. לאחרונה התגלה אצל ש' גידול ממאיר ולידה, שעות על גבי שעות, לפני הניתוח ואחריו, יושבת ת' ומחזיקה את ידה. בין הבעלים, יש לציין, שני גברים הנמשכים לבחורים צעירים, לא נוצרה כל ידידות. הם אפילו סירבו ליטול חלק במפגש משותף שרצו בו רעיותיהן.